פיצוי משמעותי לעיתונאי גיא פלג בתביעת לשון הרע נגד אושיית רשת (פסק-דין, שלום בת-ים, השופט יאיר חסדיאל):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע הוא עיתונאי. הנתבע טען כי הוא "פילנטרופ, עיתונאי, בלוגר ואושיית רשת". התובע טען כי הנתבע העלה לרשתות החברתיות סרטונים שהם כל אחד בפני עצמו פרסום לשון הרע על התובע, מתוך כוונה לפגוע בו. הנתבע טען כי מדובר בתביעת השתקה בררנית וכי פרסם טענות שהביא אחר ביחס לתובע אך לא טען כי הן אמת, וכי כל שעשה הוא להביע את דעתו במסגרת אותם פרסומים על התנהלות התובע כדמות ציבורית.

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. במבחן תפיסתה אצל האדם הסביר נמנית האשמה בפדופיליה בדברי הקטגוריה הפוגעניים ביותר שניתן לטפול על אדם, ומן הבחינה החברתית היא משפילה. אף הקשר הפרסומים ומגמתם צלולים לעיני האדם הסביר ולאוזניו. הנתבע דאג לחמש את הפרסומים נגד התובע כאשר בחר לחזור על לשון הרע שפרסם נגד התובע צד שלישי. ביהמ"ש העליון על כך שבחירתו של המחוקק להעניק חסינות או הקלה למי שפרסומו הוא בגדר חזרה על פרסום קודם, משמיעה מאליה כי החוק נועד לחול גם בעניינם של פרסומים שאינם "מקוריים". לא עומדת לנתבע לא הגנת תום הלב ולא הגנת האמת בפרסום.

לעניין החשש מפני תביעה בררנית, נמצא הסבר התובע, ביחס לאי הגשת תביעה דומה נגד הצד השלישי, שעה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, כהסבר משכנע דיו לבחירתו לתבוע עתה רק את הנתבע. כוונתו של הנתבע לפגוע בתובע באמצעות הפרסומים נלמדת מלשונם של פרסומים מאוחרים שצורפו כנספחים. בשים לב לחומרה היתירה שבהאשמות בפרסומים, כלפי אדם מוכר כמו התובע, להיקף הבלתי מבוטל של העוקבים אחר הנתבע ברשתות החברתיות, להכרת הנתבע עצמו בכך שהוא "אושיית רשת", למיצובו הציבורי כ"עיתונאי", ולתכלית ההרתעתית של סעד הפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע, מקרה זה הולם פסיקת הפיצוי המרבי בהתאם לסעיף 7א לחוק. הנתבע יפצה את התובע בסך של 143,980 ש"ח, יסיר את כל הפרסומים על התובע מהרשתות החברתיות ויישא בהוצאות בסך 35,000 ש"ח.