ארגון להב"ה ישלם פיצוי לציבור של 750,000 ש"ח, לאחר ששלח מסרוני בקשת תרומה (פסק-דין, מחוזי י-ם, השופטת תמר בזק רפפורט):
העובדות: תביעה ייצוגית בה נטען כי הנתבעת, עמותה רשומה, אחראית למשלוח 3 מסרונים, שנשלחו בהיקף נרחב, ללא הסכמה, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת הכחישה את זיקתה למסרון הראשון והשני וטענה כי השם "להב"ה", המופיע בהודעות, הוא ביטוי המאגד מספר עמותות. נטען כי רק ההודעה השלישית נשלחה דרך הנתבעת, שהתקשרה בהסכם עם חברה שהתחייבה לשלוח מסרונים כדין. ב-24.11.2022 אישר ביהמ"ש לתובעים לנהל תביעה ייצוגית נגד הנתבעת, אך לא מול משיב נוסף בבקשת האישור (בנצי גופשטיין) שנקבע כי אינו "מפרסם". בהחלטה לקבל את בקשת האישור נקבע כי הוצג סיכוי סביר שההודעות נשלחו שלא כדין, וכי מדובר בהפרה של הוראות נוספות בחוק התקשורת, משנמצא כי המסרונים הם "דבר פרסומת".
נפסק: שלוש ההודעות הן "דבר פרסומת" לפי חוק התקשורת. תוכן ההודעות כולל בקשת תרומה, בין היתר באמצעות קישור שלחיצה עליו מובילה את הנמען לדף המאפשר תרומה. לפי מידע שהתקבל מספקית משלוח המסרונים (שמיר מערכות), ההודעות הופצו לציבור הרחב ובהיקף נרחב של למעלה מ-600,000 מסרונים. לא הוכחה ואפילו לא נטענה בצורה רצינית קיומה של "הסכמה מפורשת" מצד הנמענים. בנוסף, ההודעות שנשלחו לוקות בפגמים צורניים בניגוד לדין. מדובר בהודעות המפרות את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, ששוגרו שלא כדין לנמענים. הנתבעת לא הציגה כל נימוק להתכחשותה בכתב ההגנה להודעות שעל משלוחן קיבלה היא אחריות במכתב עורך דינה ובכתב התשובה. למיצער, הודאתה בגין מסרונים אלו מקימה לה אחריות למשלוחם. מדובר במאות אלפי מסרונים ששיגרה הנתבעת בניגוד לדין. הנחת המוצא היא כי הודעת פרסום המפרסמת את עסקיו של גורם מסוים – שוגרה על ידי אותו גורם. מדובר בהודעה המעודדת תרומה לטובת הנתבעת. הנתבעת לא העידה איש מטעמה במסגרת התובענה, כדי לסתור את המסקנה הטבעית העולה מההודעה עצמה המעודדת תרומה לטובתה.
חוק הספאם מטיל אחריות בגין שיגור דבר פרסומת ללא הסכמה מפורשת מצד הנמען. אולם, אין בכך כדי לפטור מאחריות את מזמין שיגור דבר הפרסומת, שגם הוא אחראי לפרסום הפסול, בין אם המשגר היה עובד של המפרסם, ובין אם קבלן עצמאי. משמתקיימת למצער עצימת עיניים, הרי שהנתבעת העניקה הרשאה למשלוח מסרוני ספאם שלא כדין. הנתבעת אחראית איפוא בנזיקין לשיגור שלושת ההודעות שנעשה שלא כדין. הנתבעת תשלם פיצוי בסך 750,000 ש"ח לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. אם יחולק סכום זה במספר המסרונים שנשלחו, יימצא שמדובר בסכום נמוך בגין כל מסרון. לצד זאת יש לזכור שבסופו של דבר מדובר בשלוש הודעות לאיסוף תרומות. חלוקת הסכום הגלובלי במספר ההודעות, מביא לסכום ניכר להודעה. סכום זה יש בו כדי להרתיע עמותה לא גדולה במיוחד בהיקף הכנסותיה, מלשגר הודעה לכלל הציבור, ולא רק לאלו שהביעו ענין והסכמה לקשר עימה, לשם איסוף תרומות. לשלושת התובעים יחדיו ישולם גמול בסך 25,000 ש"ח; לב"כ התובעים ישולם גמול בסך 165,000 ש"ח. התובעים זכאים גם לשיפוי בגין הוצאות אגרה וכן הוצאות.