הנתבעים לא הוכיחו כי התובעים נרשמו למועדון הלקוחות (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת עדנה יוסף-קוזין):

העובדות: התובעים טענו כי הנתבעת, חברה העוסקת במכירת נעליים באמצעות הרשת, ובעליה (הנתבע 2), שלחו להם מסרונים פרסומיים ללא הסכמה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעים טענו כי התובעים הסכימו למשלוח דברי הפרסומת, וכי למעט תובעת 2 שפרטיה לא אותר במאגר הנתונים, יתר התובעים הזינו את מספר הטלפון כי רצו להירשם למועדון הלקוחות של הנתבעת.

נפסק: אין מחלוקת כי ההודעות ששלחה הנתבעת פרסומיות. אין בידי הנתבעים "הסכמה מפורשת מראש" של התובעים, כנדרש בחוק. בתדפיסים אין ראיה להסכמת התובעים לקבל דברי פרסומת. גרסת הנתבעים לכך שברישום למועדון הלקוחות ניתנה הסכמה, לא הוכחה. לא ניתנו הסברים מקצועיים או עדות איש מחשבים לגבי אופן הרישום, כיצד ניתנה הסכמת הנרשמים למשלוח דברי הפרסומת, וכיצד נשמרים הנתונים במערכת המידע. א מתקיים החריג בסעיף 30א(ג), המאפשר משלוח דברי פרסומת ללא הסכמה מפורשת ובכתב, היות והתנאי הראשון לחריג לא מתקיים: הנתבעים לא הרימו את הנטל להוכיח שהתובעים נרשמו למועדון הלקוחות, ואף לא הוכח כי ברישום למועדון הלקוחות ניתנת הסכמה לקבלת דברי פרסומת. במשלוח דברי הפרסומת הנתבעים הפרו את חוק התקשורת, לרבות הדרישות הצורניות שבסעיף 30א(ה) לחוק. הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, פיצוי של 10,000 ש"ח בצירוף אגרות בית המשפט, ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,770 ש"ח.