העברת הודעת ווטסאפ שנשלחה באופן פרטי, לקבוצה של דיירי הבניין, היא פגיעה בפרטיות (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת כרמלה האפט):

העובדות: תביעה שעילותיה לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובע טען כי הנתבע, יו"ר ועד הבית בבניין בו שניהם מתגוררים, פרסם בקבוצת הווטסאפ של הבנין מסמך הכולל לשון הרע, וכן שלח לעירייה מכתב תלונה על התובע, העולה כדי לשון הרע. התובע טען בנוסף כי הנתבע פרסם בקבוצת הווטסאפ של הבניין הודעות ופרוטוקול דיון, העולים כדי פגיעה בפרטיותו. הנתבע טען כי התביעה קנטרנית ונקמנית ודינה דחייה.

נפסק: המסמך שפרסם הנתבע בקבוצת הווטסאפ של הבניין איננו בגדר לשון הרע. בחינה אובייקטיבית של תוכן המסמך ושל הנסיבות שאפפו את פרסומו, מלמדת כי השתלשלות העניינים, כמו גם יתר תוכן המסמך, הובאו באופן ענייני, שאיננו נופל בגדר לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. מכתב התלונה לעירייה עולה כדי לשון הרע על התובע, אך מוגן לפי סעיף 15(8) לחוק. משלוח ההודעות ופרוטוקול הדיון בקבוצת הווטסאפ של הבניין עולים כדי פגיעה בפרטיות התובע, ומזכים אותו בפיצוי. סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט קובע כי "לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט". הנתבע פרסם בקבוצת הווטסאפ הודעה אליה צירף פרוטוקול של דיון שנערך בדלתיים סגורות. פרסום ההודעה בקבוצה, כמו גם משלוח הפרוטוקול, עולים כדי "הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם", לפי סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות, מקום בו במסגרת ההחלטה נקבע כי הליך הבקשה מתנהל בדלתיים סגורות. בנוסף, הנתבע פרסם בקבוצת הבניין, שמונה עשרות חברים, הודעה ששלח התובע לדייר אחר באופן פרטי, שאיננה מיועדת לפרסום או משלוח בקבוצה המונה חברים נוספים. הנתבע הפר כך את סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות. הנתבע יפצה את התובע ב-20,000 ש"ח על הפגיעה בפרטיותו וכן הוצאות בסך 10,000 ש"ח.