כלמוביל פגעה בפרטיות התובע כשחדרה למחשב המרצדס שלו ללא רשותו (פסק-דין, שלום פ"ת, השופט אמיר לוקשינסקי-גל):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל פגיעה ברכב מרצדס שרכש התובע מהנתבעת 2. הרכב ניזוק בתאונה עצמית, שאת האשם בה ביקש התובע לייחס לנתבעות, בטענה לטיפול רשלני ברכב לפני התאונה. עילת תביעה נוספת היא פגיעה בפרטיות התובע בשל חדירת הנתבעות למחשב הרכב ללא רשותו ובניגוד לצו שיפוטי.

נפסק: עילת התביעה בשל רשלנות הנתבעות נדחתה. התובע לא הוכיח שהתאונה התרחשה כתוצאה מכשל טכני ברכב.

התובע טען בנוסף כי הנתבעות התרשלו כשאפשרו לנציג המשטרה לחדור למחשב הרכב ללא ידיעתו, בעוד שביהמ"ש דחה את בקשת צו החדירה של המשטרה. התובע טען כי הצו הנוסף שלטענת הנתבעות הן פעלו לפיו, הוא צו למסירת נתונים ולא התיר חדירה למחשב הרכב. התובע טען כי בחדירה למחשב הרכב נחשפו תכתובות ווטסאפ, רשימת אנשי קשר, יומן שיחות, חיפוש ב-GPS, וכי הנתבעות הפרו את פרטיותו בכך שהעבירו את פלט חדירת המחשב אל משטרת ישראל, שלא הייתה זכאית לעיין במידע.

יש לחייב את הנתבעות בפיצוי על פגיעה בפרטיות, אולם ברף נמוך. החדירה למחשב הרכב של התובע נעשתה ללא צו מתאים. אמנם, התובע לא הוכיח שכל הרכיבים שטען נשמרים במחשב, אולם לכל הפחות בנוגע לרשימת אנשי קשר ומספרי טלפון עמד בנטל השכנוע. עם זאת, קיימות נסיבות מקלות: פעולת הנתבעות היתה לפי דרישת המשטרה. הנתבעות לא היו חשופות למידע שהתברר בדיעבד, שהמשטרה פנתה קודם לכן לביהמ"ש בבקשה לצו חדירה למחשב הרכב, ובקשתה נדחתה. אכן, יש לצפות מהנתבעות לבדוק היטב את צווי בית המשפט, אך יש בדברים כדי להפחית את גובה הפיצוי שבו ראוי לחייבן.

מכתב ב"כ התובע מגלה הסכמה עקרונית לפגיעה הנטענת בפרטיות כתוצאה מחדירה למחשב הרכב. המכתב מאשר לנתבעות לבדוק את הרכב בטרם מכירת שרידיו, על מנת למנוע מהן אפשרות להעלות במסגרת תביעה משפטית טענה של "נזק ראייתי". המכתב נשלח לאחר הבדיקה שבוצעה לבקשת המשטרה והוא צופה פני עתיד – ומכאן שאין בו כדי להכשיר את הבדיקה שבוצעה לפני מתן ההסכמה. אולם, מבחינה עניינית הבדיקה היא אותה בדיקה, ומכאן גם הפגיעה בפרטיות בשתי הבדיקות, זו שלפני אישור התובע וזו שלאחריה, היא דומה. סביר להניח שאילו היה נשאל התובע טרם הבדיקה שנערכה לבקשת המשטרה, הוא היה מסכים לביצועה. בנסיבות אלה ובהיעדר טיעון לעניין גובה הנזק, יש לפסוק לתובע פיצוי ללא הוכחת נזק ברף נמוך יחסית של 10,000 ש"ח, לפי סעיף 29א(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות.