ביקש לנאום בכנס על סכנות הבינה המלאכותית והפנה בבקשתו ל"הזיות בינה מלאכותית" (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט נעם סולברג):

העובדות: בקשת רשות לערער על החלטת ביהמ"ש המחוזי י-ם [עת"מ 19546-05-25], שדחה את בקשת המבקשת למתן צו ביניים. העתירה הוגשה נוכח החלטת המשיבה 1 לדחות את בקשת המבקש לשאת דברים בכנס "בינה מלאכותית ומחקר: שימושים, סיכויים, סכנות". 

נפסק: הבקשה נדחתה. הכרעות מקצועיות-אקדמיות שונות, ובכלל זאת גם ארגון כנסים ובחירת הדוברים בהם, הם מן העניינים שלגביהם נוהג ביהמ"ש העליון צמצום רב בכל הנוגע למידת התערבותו בהם. טענות המבקש נטענו בעלמא, ואין בהן כדי לבסס, אפילו בדוחק, הצדקה למתן רשות ערעור; לא כל שכן, למתן הסעד המבוקש. עניינו של הכנס שבו חפץ המבקש לשאת דברים, הוא בין היתר בסכנותיה של הבינה המלאכותית. אכן, אחת מסכנות אלה התממשה בבקשת המבקש: הלה, אשר אינו מיוצג, ציין באופן ברור והוגן, כי נעזר בבינה מלאכותית לצורך בקשתו, כאשר עיון בבקשה מלמד כי זו לקתה בשל כך ב'הזיות בינה מלאכותית' ונזכרו בה "פסקי דין" רבים שכלל לא באו לעולם. אך לאחרונה הזהיר ביהמ"ש כי לצד ברכותיה של הבינה המלאכותית, יש להישמר שמירה מעולה ממכשלותיה. המבקש אמנם ציין, בבירור, כי השתמש בבינה מלאכותית, אך אין לקבל את בקשתו כי אם נפלה שגגה 'טכנית' תחת ידו – יש לראות בה טעות בתום-לב, שלא תיזקף לחובתו. בקשה כאמור, אין בה מזור לבעיות הבינה המלאכותית ההוזה. על הפונים לבג"ץ, מיוצגים ושאינם מיוצגים כאחד, מוטל הנטל לבחון כי התקדימים אליהם הם מפנים – שאינם עניין 'טכני', כי אם הרוח הפועמת בכתבי הטענות – אכן קיימים, ומבססים את טענותיהם. אף מסיבה זו דין הבקשה להידחות. נוכח החומרה בהפניות השגויות, יישא המבקש בהוצאות על הצד הנמוך של 500 ש"ח.