ההודעות בקבוצת הווטסאפ של הבניין המשותף היו במענה להודעות התובע (פסק-דין, תביעות קטנות עפולה, הרשמת מאיה בלאו):

העובדות: תביעה קטנה בעילות לפי חוק איסור לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועגמת נפש, ובטענה לנזקים ממוניים שהנתבעים גרמו לתובע. הצדדים התגוררו בשכנות בבית משותף, במשך כחמש שנים, והתגלעו ביניהם מחלוקות שונות. התובע טען כי הודעות ששלחו הנתבעים בקבוצת הווטסאפ של דיירי הבניין כללו ביטויים חמורים כלפיו וכן כי הנתבעים גרמו לתובע נזק לרכוש. הנתבעים טענו כי התובע הפך במשך השנים בהם התגוררו בשכנות לו לסיוט מתמשך, הפר את שלוות חייהם, וגרם להם למכור את דירתם. הנתבעים טענו כי לא גרמו לרכוש התובע וכי ההודעות ששלחו בקבוצה אינן לשון הרע כלפי התובע, אלא בגדר תגובה למעשים של התובע ולהודעות שהתובע עצמו שלח בקבוצה. 

נפסק: התביעה נדחתה בכל הנוגע לעילות לפי חוק איסור לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועגמת נפש. גם התביעה ביחס לחיוב הנתבעים בפיצוי בגין נזק לגופי תאורה, ירידת ערך לרכב והוצאות המשפט דינה להידחות. דין התביעה להתקבל בחלקה, ביחס לנזק הנטען שנגרם לפרגולה של התובע. הודעות הנתבעים מופנות בתגובה להודעות שהתובע שלח בקבוצת הדיירים. ההודעה ששלח הנתבע בקבוצה מייחסת לתובע "תכנון" של מעשה פלילי. עם זאת, הודעת הנתבע מרומזת ואינה מייחסת לתובע ביצוע עבירה פלילית, שכן הנתבע לא פירט בה מהו אותו דבר שמתכנן לכאורה התובע. מדובר במקרה גבולי, שאינו מבסס את היסוד האובייקטיבי הנדרש ביחס להיות הפרסום לשון הרע. ההודעות ששלחה הנתבעת אכן מנוסחות בשפה בוטה ומשתלחת, ומייחסות לתובע התנהגויות שונות כהטרדה והסגת גבול, וירידה לחייהם של הנתבעים ושכנים אחרים. אולם יש לקרוא את הדברים על רקע הנסיבות – סכסוך שכנים מתמשך בין התובע ובין הנתבעים, בשורת נושאים הקשורים במהלך החיים בבית המשותף. במבחן אובייקטיבי אין בדברים משום לשון הרע. התובע לא ביסס את טענתו לפגיעה בפרטיות. שליחת הודעות טקסט בקבוצת ווטסאפ של דיירי הבניין, שלא נלווה להן כל תוכן המהווה פגיעה בפרטיות, כגון צילום שנעשה ברשות היחיד, אינה בגדר בילוש או התחקות אחר התובע. הנתבעים ישלמו לתובע את נזקי הפרגולה בסך 2,950 ש"ח.