תביעת לשון הרע על השמצות שנאמרו בלווייה ופוסטים שנכתבו לאחריה (פסק-דין, שלום צפת, השופט מוהנד חלאילה):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעים, אם וארבעת ילדיה, טענו, בין היתר, כי במהלך הלווית אבי המשפחה המנוח התפרץ אחי המנוח (הנתבע 1) בצעקות, קילל את התובעים וטען כי המנוח ואשתו גידלו את ילדיהם ללא ערכים וכן השמצות נוספות. התובעים טענו עוד כי הנתבעת 2, אשתו של הנתבע 1, פרסמה פוסטים פוגעניים כלפי התובעים. הנתבעים טענו, בין היתר, כי התביעה הוגשה בשל סכסוך משפחתי, כי הפוסטים אינם לשון הרע ואינם מכוונים אל התובעים, וכי דבריו בלוויה אינם לשון הרע.

נפסק: התביעה התקבלה חלקית. האמירות שנאמרו במהלך ההספד הן לשון הרע. טענת הנתבע כי מה שההבעיר את חמתו הוא דבריו של הכומר אינה סבירה. הנתבע מחפש תירוץ להצדקת התנהוגתו החריגה. קשה לדמיין במה יותר גרועה וופוגענית לאמירת הדברים. הפוסטים שפירסמה הנתבעת, למחרת יום ההלוויה, הם לשון הרע ומכוונים אל התובעים, וכך אף הובן הדבר בציבור שנחשף לאותם פוסטים. העובדה שלא ננקבו שמות באותם שני פוסטים מיותרים מעוררת קושי, אך יש לקבוע כי הם מכוונים לתובעים וכי אנשי הכפר הבינו זאת. הנתבע יפצה את כל אחד מהתובעים ב-10,000 ש"ח. הנתבעת תפצה כל אחד מהתובעים ב-1,500 ש"ח. הנתבעים יישאו בהוצאות בסך 6,000 ש"ח.