תביעת לשון הרע בין עיתונאי לפעיל פוליטי על פרסומי פייסבוק בתקופת בחירות (פסק-דין, שלום ת"א, השופט אריה ביטון):

העובדות: תביעת לשון הרע בשל 6 פרסומים של הנתבע על התובע בפייסבוק. הנתבע פרסם את הדברים במהלך שנת 2020, בעיצומה של תקופת בחירות ארוכה בישראל והקשרם של הדברים נעוץ במחלוקת פוליטית החוצה את העם בישראל מאז ועד היום. התובע הוא עיתונאי ומשמש כפרשן בחדשות 12. הנתבע שימש כדובר פוליטי ועוזר פרלמנטרי לחה"כ לשעבר יאיר גולן. 

נפסק: הנתבע יפצה את התובע ב-120,000 ש"ח כפיצוי ללא הוכחת נזק, וכן יישא בהוצאות בסך 25,000 ש"ח. 5 מבין 6 הפרסומים הם פרסומי לשון הרע, כהגדרתם בחוק איסור לשון הרע, שאינם חוסים תחת הגנות החוק. מדובר ברצף של פרסומים שנפרסו על פני כשנה, מבלי שהנתבע מצא לנכון למתן את אמירותיו כלפי התובע, אלא אך הלך והקצין אותן עד לפרסום השישי שבו האשים את התובע בחברות בארגון פשע וכשותף לעבריין ולארגון עברייני. הפרסומים נעשו כחלק מויכוח פוליטי והאשמת התובע בשירות רוה"מ בשל דעותיו של התובע ופרסומיו כעיתונאי, שאינן תואמות ונוחות לנתבע ולמשנתו הפוליטית. האשמות ופרסומים אלו זכו לחשיפה מירבית ברשתות החברתיות.

לא ניתן להפריז בתרומתן העצומה של הרשתות החברתיות לחופש הביטוי, לשיח הציבורי ולסיעור המוחות והפצת מגוון הדעות והעמדות לציבור הרחב, דבר המשרת את הדמוקרטיה הישראלית ואת ההשתתפות הפוליטית בה על ידי כלל האזרחים. השימוש ברשתות החברתיות הוא אמצעי חשוב לקידום חופש הביטוי ועלינו להגן עליו. יש לאפשר ולקדם הבעת דעות מגוונות, מחאות, ויכוחים פוליטיים חריפים וביקורת נוקבת, שכן חופש הביטוי הוא מערכי היסוד של השיטה הדמוקרטית, אך יש לזכור כי אין הוא חופש מוחלט.

לצד זאת, קיימת חשיבות לא פחותה להגנה על שמו הטוב של האדם, לרבות זה של איש הציבור, במסגרת פרסומים בזירה המקוונת. שמו הטוב של אדם הוא נכס יקר ערך הגם שהוא בלתי מוחשי. הפגיעה בשמו הטוב של אדם אינה מסתכמת במילים בלבד ויכולות להיות לה השלכות ממשיות על חייו ועל יחס החברה אליו. יש לחזור ולהתריע מפני שימוש בביטויים קיצוניים ושליליים שאינם תורמים לשיח הציבורי ולוויכוח הפוליטי אלא אך מזיקים לו. מצופה כי פעילים פוליטיים ואישי ציבור למיניהם, ולרבות אנשי תקשורת ועיתונאים, ייקחו אחריות על אמירותיהם וימנעו מהפצת הכפשות אישיות בלתי מבוססות גם במהלך תקופת בחירות סוערת.