תביעה על מיזם קריפטו תתברר בישראל (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת לימור ביבי):

העובדות: בקשה לדחיית התביעה בשל חוסר סמכות שיפוט בינלאומית בישראל. תביעת התובעים הוגשה נגד הנתבע 1 (אזרח ישראלי המתגורר בארה"ב), שהוא בעליה של הנתבעת 2 (חברה מארה"ב) והנתבעת 3 (חברה מגיברלטר). התובעים טענו כי הנתבע הוא משקיע וסוחר בתחום הקריפטו, שהציע להם להשקיע בהקמת חוות סולריות לכריית ביטקוין ובהנפקת מטבע חדש בארה"ב (iM). התובעים טענו, בין היתר, כי הנתבע הציג בפניהם מצגי שווא שקריים רבים. הנתבעים הכחישו את טענות התובעים וטענו, בין היתר, כי ביהמ"ש המחוזי נעדר סמכות עניינית, כי יש לסלק את התביעה על הסף נגד הנתבעות 2-3, כי התובעים מסתירים את המסכת העובדתית האמיתית, ועוד. בבקשתם טענו הנתבעים כי התביעה נעדרת זיקה לישראל.

נפסק: ההמצאה לנתבעים בוצעה בתחומי מדינת ישראל. המועד להעלות בקשה על פורום בלתי נאות הוא במועד הגשת התביעה, אך אין בכך שהבקשה מועלית בשלב מאוחר יותר כדי להוביל לדחייתה, אלא שביהמ"ש מוסמך לדון בה תוך פסיקת הוצאות. על מנת לקבוע מהו הפורום הנאות, על ביהמ"ש להידרש ל-3 מבחנים עיקריים: מבחן מירב הזיקות; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים; ומבחן השיקולים הציבוריים. הפסיקה מבחינה בין מצב בו התובע מבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, אז הוא הנושא בנטל להוכיח שהפורום המקומי הוא הפורום הנאות, לבין מצב בו נרכשה כבר סמכות מכוח המצאה בתחום השיפוט, אז הנתבע הוא שצריך להוכיח באופן ברור ומובחן שהפורום המקומי הוא אינו נאות.

דין הבקשה להידחות. הנתבעים לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח כי הפורום הישראלי הוא בלתי נאות. יישום מבחן מירב הזיקות מוביל למסקנה כי אין פורום טבעי אחד שלו קשר "טבעי" לעניין. קיימות זיקות הן לישראל, הן לארה"ב והן לגיברלטר. מרבית ההתקשרות נעשתה בווטסאפ ובשיחות ZOOM. בין הצדדים לא נכרת כל הסכם בכתב. על פניו אין ראייה כתובה מובהקת (כגון הסכם) המלמדת על זיקה לפורום אחד על פני משנהו. יישום מבחן הציפיות הסבירות של הצדדים מוביל למסקנה כי מבחינת ציפיות הצדדים קיימת עדיפות של הפורום בישראל על פני הפורום בארה"ב. הנתבע הוא אזרח ישראלי, התובעים הם אזרחי ישראל וההתכתבויות בין הצדדים נעשו בעברית. כתבי הטענות נמסרו לנתבעים באמצעות נציג מורשה בישראל והתביעה התנהלה בישראל במשך למעלה משנתיים עד למועד הגשת הבקשה.

יישום מבחן השיקולים הציבוריים מוביל לדחיית הבקשה. זאת משקיים שיקול ציבורי של יעילות לפיו דיון שמתנהל כבר כשנתיים בפני ביהמ"ש בישראל, במסגרתו התקיימו כבר 3 דיוני קדם משפט, ניתנו שני פס"ד שבוטלו והוגשו לא פחות מ-32 בקשות, יוסיף להתנהל בפורום זה עד תומו. הנתבעים יישאו בהוצאות בסך 4,000 ש"ח.