אין מקום להתערב בפסק-הדין שניתן בתביעת "ספאם" קטנה (החלטה, מחוזי ב"ש, השופטת דינה כהן):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות באשדוד [ת"ק 64122-12-23], שקיבל חלקית תביעת "ספאם" קטנה שהגיש המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש טען בתביעתו כי רכש כרטיס להגרלת לוטו, באמצעות שירות של המשיבה, וכי פנה למשיבה בבקשה כי לא תכלול אותו בכל רשימת דיוור, אך למרות זאת נשלחו לו הודעות דוא"ל שיווקיות. ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע כי חלק מההודעות שנשלחו למבקש אינן דבר פרסומת, והורה למשיבה לפצות את המבקש ב-3,000 וכן לשאת בהוצאות בסך 500 ש"ח. בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי על המשיבה לפצותו עבור כל 18 ההודעות ששלחה.

נפסק: דין הבקשה להידחות. לא קיימת זכות קנויה לערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות ונדרשת לכך רשות מביהמ"ש לערעורים. אמות המידה שנקבעו לקבלת הרשות לערער הן מחמירות. מטבעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל ופשוט של סכסוכים, הליך כזה ראוי שיסתיים ללא הליך השגה והרשות לערער תינתן במקרים חריגים שבהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבות ערכאת הערעור. ביהמ"ש קמא נימק את פסק דינו כראוי לאחר בחינת מכלול הטענות ולא מתקיימות אותן הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות בקביעותיו. נפסק פיצוי חלקי עבור 14 הודעות מתוך 18, לאחר בחינה של לשון ההודעות וסיווגן. גובה הפיצוי, בגבולות תקרתו לפי החוק, מצוי במתחם שקול הדעת של ביהמ"ש.