הפיצוי ללא הוכחת נזק בחוק הספאם כבר מגלם את הפיצוי על פגיעה בפרטיות על השימוש במספר הטלפון (פסק-דין, שלום חדרה, השופטת יפעת אונגר ביטון):

העובדות: התובע טען כי הנתבעים (חברה ובעליה) שלחו לו 2 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתו, ובניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ההודעות נשלחו מחברת "הרמוניה לבית" (פורקה), אשר הנתבעים רכשו את המותג, המוניטין והפעילות המסחרית שלה. התובע טען כי הנתבעים שמרו את מספר הטלפון שלו במאגר לקוחותיהם, תוך פגיעה בפרטיותו לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, שעה שהמידע האישי שלו הגיע לידיהם באופן בלתי חוקי. הנתבעים טענו, בין היתר, כי מדובר בתביעה מופרזת, על שני מסרונים, שנשלחו לתובע ככל הנראה בשל טעות ובתום לב. 

נפסק: ההודעות שנשלחו לתובע הן דבר פרסומת. הנתבעת לא חלקה על הטענה שהתובע לא אישר לה לשלוח אליו דברי פרסומת, אך טענה שייתכן שהכניסה את המספר שלו למאגר מועדון הלקוחות שלה בשל טעות אנוש. גם אם מדובר בטעות, חוק התקשורת לא פוטר מפרסם מתשלום פיצוי במקרים כגון אלו. ניתן להביא את הדבר בחשבון בעת פסיקת סכום הפיצוי. אם התובע היה מבקש הסרה בהודעה חוזרת, ולא ממתין שבוע למשלוח התראה לנתבעת, סביר להניח שלא היה מקבל את ההודעה השנייה שנשלחה אליו. מדובר בהפרת מינורית של חוק התקשורת. הנתבעת תפצה את התובע ב-850 ש"ח עבור שתי ההודעות. התובע אינו זכאי לסעד על הפרת חובתה של הנתבעת לרשום את מאגר המידע של מועדון הלקוחות שלה. סעיפים 8-10 לחוק הגנת הפרטיות אינם מקימים עילה אזרחית. 

השימוש במספר הטלפון של התובע פגע בפרטיותו. מספר הטלפון של אדם הוא עניינו הפרטי. אותו אדם רשאי למוסרו למי שהוא חפץ ולתכלית בה הוא חפץ. השימוש במספר הטלפון שלא למטרה לשמה נמסר מפר את סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, אך אין מקום לפסיקת פיצוי נוסף על אותו שימוש של משלוח הודעות הפרסומת. הפיצוי ללא הוכחת נזק בחוק התקשורת מגלם בתוכו גם את הפגיעה בפרטיות הנגרמת בשל שליחת הודעת פרסומת ללא רצון הנמען, תוך שימוש בפרט אישי. התובע טען בעלמא שחווה פגיעה באוטונומיה, ללא הסבר או פירוט. משלוח שתי הודעות פרסומת, שאין בהן כל פרט אישי על התובע, כשהנתבעת גרעה את פרטיו מהמאגר מיד עם קבלת דרישתו, אין בו משום פגיעה באוטונומיה. לנתבע 2 אחריות אישית לצד הנתבעת.