הנתבעת פיטרה את התובע כדין לאחר שפרסם פסוקי קוראן ב-WhatsApp בסמוך לתחילת המלחמה (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת קארין ליבר-לוין, 30.4.2024):
העובדות: בקשת התובע כי ביה"ד יורה על ביטול החלטת הנתבעת לפטרו, בשל שלושה פרסומים שביצע ב-WhatsApp (בסטטוסים המתפרסמים ל-24 שעות), ויורה על השבתו לעבודה. לחילופין תבע התובע פיצוי כספי בשל פיטורים שלא כדין, ועוד. התובע הועסק בנתבעת בתפקיד מהנדס שירות. הנתבעת היא חברת בת של שירותי בריאות כללית. התובע טען כי הפגמים בפיטוריו עולים הן מהפרוצדורה והן ממהות העילה בגינה זומן לשימוע. התובע טען כי פיטוריו הם בשל הטענה כלפיו, אותה הוא שולל מכל וכל, שביצע פרסומים שיש בהם תמיכה בטרור או קריאה לביצוע פעולות אנטי ישראליות. הנתבעת טענה כי פרסומיו של התובע, בעטיים הוחלט על סיום העסקתו, הם פרסומים של פסוקי קוראן קיצוניים ופרשנות להם, כאשר המסר המועבר באמצעותם, וודאי לאור עיתוי הפרסום בסמוך ל-7.10, לא יכול להיות מובן אלא כקריאה והטפה לפגיעה ולמלחמת ג'יהאד נגד ישראל.
נפסק: לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת. עיתוי פרסומיו של התובע והתנהלותו עת התבקש להסביר את המסר שביקש להעביר בהם, הובילו את הנתבעת להחלטה אליה הגיעה. משמעות הפרסומים הוכחה כקשורה למלחמת חרבות ברזל ויש בה ממד שיכול להתקבל כהסתה. אף אם התובע לא התכוון לכך, היה עליו לשקול את משמעות הדברים טרם הפרסום. לאחר שפרסם את הדברים, היה עליו להבהיר נכוחה מה היתה כוונתו. משלא עשה כן באופן שלם ומשהפרשנות בעת הזו אינה מנותקת מאירועי השביעי באוקטובר, אין להתערב בהחלטת הנתבעת.
בשיחת הבירור התובע ניסה להמעיט בערך הפרסומים שפרסם כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר, אולם קשר אותם באופן ישיר למצב ולמלחמה. בתחילת השיחה התובע התחמק ולא פירש את הפרסומים, אך בהמשך השיחה כאשר פירש את הפרסומים, וגם זאת באופן חלקי, הוא עצמו קשר אותם למלחמה בעזה, לצבעים המסמלים את דגל פלסטין וזאת בשלב שהמדינה עדיין סופרת את נרצחיה ומנסה לשחרר את אזרחיה החטופים. התובע זומן לשימוע כדין כאשר בזימון פורטו כל הסיבות שיכולות להוביל לסיום העסקתו. השימוע ארך פרק זמן לא קצר. ניתנה לתובע הזדמנות מלאה להתייחס לפרסומים ולהסביר את כוונתו עת פרסם אותם, לרבות ביחס לעיתוי הפרסום. התובע התחמק מהתייחסות מלאה לפרשנות המופיעה בתחתית הפרסום הראשון, לא סיפק הסבר מפורט וממצה לפרסומים וכן לא הצביע ולא הציג פרסומים קודמים שפרסם קודם לאירועי השביעי באוקטובר.
משהוכח שקיים קשר בין הפרסומים של התובע לבין אירועי השביעי באוקטובר, אך סביר שהנתבעת כמעסיקה תבחן את האמור ותעמת את התובע עם הדברים. בירור ראשוני הניב מסקנה כי יש בפרסומים סממנים ברורים של הסתה. לאור האמור ההחלטה הסבירה היתה לזמן את התובע לשימוע בשל כך. החלטת הנתבעת התבססה על שיקולים ענייניים ללא קשר למוצאו של התובע. הנתבעת התנהלה כפי שמצופה ממעסיק סביר לאחר קבלת תלונות על הפרסומים. אין מקום להורות על החזרת התובע לעבודה או לפסוק לזכותו פיצוי כלשהו. התובע יישא בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.