ע"ע 3956-08-23 עוז פאוור בע"מ נ' Pintea

אולי יעניין אותך גם

ההמצאה בדוא"ל אינה המצאה כדין, אך ניתן להחיל את 'כלל הידיעה' (החלטה, עבודה ארצי, הרשמת אפרת קוקה, 14.2.2024):

העובדות: המערערת הגישה לביה"ד הודעת ערעור על פסק-דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א [סע"ש 7067-06-20]. ביה"ד הורה למערערת לתקן את הערעור, בשל היקפו, והמערערת הגישה כתב ערעור מתוקן. המשיב הגיש כתב ערעור שכנגד. המערערת עתרה למחיקת הערעור שכנגד, הן מחמת איחור בהגשתו והן בשל היעדר זיקה לערעור העיקרי.

נפסק: עצם מתן רשות לתקן כתב ערעור אינה מקימה לצד שכנגד זכות להגשת ערעור שכנגד. ככלל, מניין הימים להגשת ערעור שכנגד ימנה בהתייחס למועד המצאת כתב הערעור המקורי. בפרט במקרה זה, עת מדובר בתיקון כתב ערעור שאינו נוגע למהות הטענות בו, אלא לצמצום היקפו בלבד. הגשת כתב ערעור מתוקן אינה מאריכה את המועד להגשת ערעור שכנגד מטעם המשיב. מניין הימים להגשת הערעור שכנגד החל ממועד המצאת כתב הערעור העיקרי המנומק המקורי למשיב. המערערת שלחה את כתב הערעור למשיב בדוא"ל, ביום 8.10.2023, והמשיב לא סתר זאת. כתב הערעור המנומק המקורי אינו כתב בי-הדין ראשון שהוגש בתיק, כך שלכאורה ניתן היה להמציאו למשיב בהמצאה אלקטרונית לפי תקנה 162 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלה בביה"ד לעבודה לפי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה. אלא שעיון בתיק מעלה שהמשיב לא ציין כתובת דוא"ל בכותרת כתבי הטענות שהגיש. בשים לב להוראת תקנה 161(1)(ג) ספק אם ניתן לקבוע שמשלוח כתב הערעור לב"כ המשיב בדוא"ל מהווה המצאה כדין לידיו.

עם זאת, קיים בנסיבות העניין יסוד שבדין להחלת 'כלל הידיעה' על המשיב [עניין הפטריארכיה היוונית - ע"א 4637/16], כך שמניין הימים להגשת ערעור מטעמו יחול ממשלוח הערעור בדוא"ל. החלת 'כלל הידיעה' מוצדקת משום שהמשיב לא הכחיש את קבלת כתב הערעור העיקרי בדוא"ל; פעולות דיוניות שונות שננקטו בהליך מלמדות על ידיעה ברורה וממשית בפועל של המשיב באשר להגשת הערעור ובאשר להגשת כתב הערעור המנומק; פרק הזמן שחלף, 10 ימים, בין המועד בו היה על המשיב להגיש את הערעור שכנגד לבין מועד הגשתו בפועל, אינו מבוטל בהתייחס לתקופה הקבועה בדין להגשת ערעור שכנגד. קיימת בנסיבות העניין הצדקה להחיל את 'כלל הידיעה' על המשיב. לא ניתן לקבל את הערעור שכנגד לרישום. מתקיימים טעמים אחרים שמשקלם המצטבר מצדיק היעתרות לבקשת המשיב להארכת מועד להגשת ערעור עצמאי מטעמו, תוך חיוב בהוצאות משפט אשר ישקפו את מחדלו באי הגשת הערעור במועד.