הסדר פשרה בייצוגית מכוח "חוק הספאם" (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט גיא שני, 3.3.2024):

העובדות: בקשה לאישור הסדרה פשרה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור טענו המבקשים כי המשיבים, חברה לבניית אתרים ובעל מניותיה, הפרו את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בכך ששלחו מסרונים פרסומיים. המבקשים טענו כי דברי הפרסומת נשלחו ללא הסכמת הנמענים, וכשהמסרונים אינם כוללים את הפרטים שנדרשים לפי סעיף 30א. המשיבים טענו, בין היתר, כי לא הפרו ביודעין את החוק, וכי אירעו בעבר תקלות נקודתיות הקשורות לתחילת פעילות עסקית בסמוך לפרוץ משבר הקורונה. הצדדים גיבשו הסכם פשרה שהוגש לאישור ביהמ"ש. להסכם הוגשה התנגדות אחת.

נפסק: יש לאשר את הסכם הפשרה. בקשת האישור מקיימת לכאורה את התנאים לאישור תובענה ייצוגית. קיים בסיס לכאורי לקיומה של הפרה לפי חוק התקשורת, ולקיומה של עילת תביעה אישית למבקשים. הגם שפיצוי כספי הוא לרוב סעד עדיף על פני הסדרי פיצוי חלופיים, הפסיקה אינה שוללת אפשרות למתן פיצוי מוסכם שאינו כספי, ובלבד שמדובר בסעד הולם לנפגעים, שיש בו כדי לקדם את אכיפת הדין ואת ההרתעה מפני הפרתו. במקרה זה הוצגו שיקולים נוספים שעמדו לנגד עיני הצדדים, ובהם: ההכבדה הכלכלית הכרוכה בבחינת ההיקף המדויק של ההודעות ששוגרו בניגוד לחוק (שעה שלא ניתן, טכנית, לשחזר את תוכן ההודעות); הקושי הכלכלי שהמשיבים נקלעו אליו בתקופת הקורונה; והשאיפה לאיזון ראוי בין הצורך להבטיח את זכותם של חברי הקבוצה לקבלת פיצוי סביר והוגן, לבין האינטרס שהמשיבים יוכלו לעמוד בהתחייבויותיהם כלפי חברי הקבוצה, ולא ייקלעו לקריסה כלכלית. אין מקום לקבל את ההתנגדות. יש לאמץ את המלצת הצדדים בדבר הגמול למבקשים בסך 66,666 ש"ח ושכר טרחה בסך 133,334 ש"ח, לרבות הסדר התשלום המדורג, הצועד יד-ביד עם מימוש ההטבות נשוא הפשרה. ניתן להסדר הפשרה תוקף של פס"ד.