ייתכן שמערכת בינה מלאכותית כבר גילתה את הפלישה לקרקע (החלטה, שלום ב"ש, השופט יורם ברוזה):

העובדות: בקשות למתן צו ארעי, לעיכוב שני צווים לסילוק יד מכוח חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א–1981. המבקשים טענו כי בנסיבות העניין לא ניתן לתת פס"ד בתביעה העיקרית (לפי תקנה 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018) וזאת הואיל ויש לאפשר להם להשלים הגשת ראיות, בין היתר ביחס לטענתם כי מקור הגילוי הוא בתוכנת מחשב, מבוססת בינה מלאכותית, שהיא זו ששלחה את המפקחים לשטח. לטענתם יש לבחון ממתי אותה תוכנה ידעה על הפניה והאם לא חלפו מעל 6 חודשים.

נפסק: החוק נועד לעצור פלישה והשתלטות שלא כדין על קרקעות מדינה. הדרישה בחוק היא כי הצו ייחתם על ידי הממונה "בתוך שישה חודשים מיום שהתברר לו כי התפיסה היתה שלא כדין" זו תקופת הזמן אותה תוקפים המבקשים. קיים קושי לבחון את השאלה ממתי ידע הממונה על הפלישה, בהעדר תצהיר של הממונה. לא הוברר איזה מידע היה בדיוק בפני הממונה כאשר קיבל את ההחלטה והאם לא קיימות בתיק המנהל אינדיקציות לכך שהפלישה כבר היתה ידועה. גם אם הצו לא הוצא על סמך ניתוח תמונות המחשב שהנפיקה אותה מערכת בינה מלאכותית, שהודעה על דבר קיומה פורסמה בעיתונות ואושרה על ידי הצדדים, לא מן הנמנע כי פלישה זו אותרה גם היא על סמך אותה תוכנה. סעיף 4 לחוק לא קובע כי מועד מניין ששת החודשים יחל מהיום שבו היה במקום מפקח, הוא מחייב שיסע למקום מפקח לערוך דין וחשבון, דבר זה יכול להיעשות גם חודשיים לפני מתן הצו. כאשר הנתבעת השיבה לצו היה עליה להעמיד תשתית לכך, דבר שהיא לא עשתה. הואיל וקיימת עמימות בשאלה מתי נודע לראשונה לממונה שקיימת פלישה שלא כדין, יש לתת צו זמני ולעכב את ביצוע ההריסה עד לבירור שאלה זו.