מנהלת מרפאה לטיפולים אסתטיים תפצה את מעסיקה לשעבר על פוסטים פוגעניים (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופטת סאוסן אלקאסם):

העובדות: תביעת מעסיק נגד עובדת לפיצוי בגין לשון הרע, ותביעה שכנגד של העובדת לפיצויים וזכויות נטענות בשל נסיבות סיום העסקתה. המעסיק הוא רופא ובעל מרפאה לטיפולים אסתטיים. העובדה עבדה בתפקיד מנהלת המרפאה. תביעת המעסיק הוגשה בעקבות שני פוסטים שהעובדת פרסמה בחשבון הפייסבוק שלה. העובדת טענה, בין היתר, כי מדובר בתביעת השתקה טורדנית וחסרת תום-לב. 

נפסק: האמירות שנכתבו בפוסטים נגד המעסיק הן פוגעניות ועלולות להשפילו או לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שייחסה לו העובדת בפוסטים, ואלו מפרות באורח ברור את איסורי לשון הרע, ואינן חוסות בצל אף אחת מההגנות המוכרות בחוק, שיסודן בהגנה על חופש הביטוי. ביה"ד לא התרשם כי התביעה העיקרית הוגשה לשם השתקת העובדת. אומנם מדובר בצדדים שביניהם פערי כוחות, אולם לא התקיימו שאר מאפייני תביעת ההשתקה. הצגת המעסיק באופן שעשתה העובדת, בפרט עת פרסמה את הדברים לקבוצת חבריה בפייסבוק, ואף תייגה את הדף העסקי של המעסיק, שחושף את שמו המלא, תוארו, ומוביל בקישור לדף העסק, עשויים לבייש את המעסיק, ונעשו כדי שישלם לעובדת למרות המחלוקת ביניהם לגבי זכאותה לתשלום. תיוג הדף העסקי של המעסיק מעיד על כוונה לחשוף את המעסיק ועלול להזיק לו. מטרת הפרסום לא היתה התייעצות תמת לב. הפוסטים עונים להגדרת "פרסום" בחוק איסור לשון הרע. העובדת תפצה את המעסיק ב-15,000 ש"ח עבור הפרסום הראשון וב-1,500 ש"ח עבור הפרסום השני. תביעת העובדת התקבלה בחלקה הקטן. העובדת תישא בהוצאות המעסיק בסך 4,000 ש"ח.