מדיניות הבנק, שנקט בסירוב גורף למתן שירותים שמקורם בסחר במטבעות וירטואליים - אינה סבירה - אך ההליך אינו מתאים להתברר כתביעה ייצוגית (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת רחל ברקאי):
העובדות: בקשה לאישור ניהול תביעה ייצוגית בעניין סירוב גורף של הבנק המשיב להפקיד לחשבון לקוחותיו כספים שמקורם במימוש מטבעות וירטואליים, מבלי לבדוק כל בקשה לגופה ומבלי לבצע הערכת סיכון. המבקש טען כי בכך הפר המשיב את החובה המוטלת עליו מכוח סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א - 1981, שלא לסרב סירוב בלתי סביר לתת שירות ללקוחותיו. המשיב טען כי שירותים בנקאיים לצורך ביצוע עסקאות בנכסים וירטואליים אינם בגדר שירותים חיוניים הנכללים במסגרת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות וכי לא הוכח שמדיניות איסור גורפת לקבלת כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואליים מפרה את החוק. המשיב טען לחילופין כי יש לקבוע שמדיניותו כל הפחות סבירה בהתחשב בסיכונים להם הוא חשוף.
נפסק: בנק ישראל הבהיר כי לעמדתו אין לחייב את הבנקים ליתן שירותים שמקורם במטבעות וירטואליים. עוד הבהיר בנק ישראל במקרה קודם כי מתן שירותים בנקאיים לצורך ביצוע עסקאות בנכסים וירטואליים אינם בגדר שירות חיוני שאת נתינתו ביקש סעיף 2 לחוק הבנקאות להבטיח, ואין מדובר בסוגיה של החלה פיננסית, שכן הלקוחות המבקשים לקבל שירותים בנקאיים לצורך ביצוע עסקאות בנכסים וירטואליים, ממילא מנהלים חשבונות בנק, כלומר הם בעלי נגישות למערכת הפיננסית. בבקשת האישור מתעורר המתח בין שתי חובות המוטלות על התאגיד הבנקאי: החובה המוטלת על הבנק במסגרת המאבק הלאומי בתופעת הלבנת ההון ומימון טרור לנהל את סיכוניו ולמנוע פעילות שמקורה בהלבנת הון מחד, והחובה המוטלת על הבנק מכוח הוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות שירות ללקוח, לספק שירותים חיוניים ללקוחותיו ובכלל זאת, לאפשר מימוש רווחים מההשקעות הלגיטימיות שביצעו לקוחותיו, מאידך.
אין חולק כי תכונות המטבעות הווירטואליים, ובכלל זאת אופיים האנונימי, מעלים חששות לסיכונים בפעילויות שמקורן במטבעות אלו (הלבנת הון, מימון פשיעה, מעילות והונאות, אירועי סייבר, דרישות כופר ועוד). בהיעדר רגולציה ובהיעדר הנחיות מפורשות הכיצד נדרשים הבנקים לנהל את הסיכונים, נקטו חלק מהבנקים, לרבות הבנק המשיב, במדיניות עסקית זהירה, על בסיס קבוצתי, שאינה מאפשרת מתן שירותי בנקאות לפעילות שמקורה במטבעות ויטואליים. עומדת לבחינת ביהמ"ש סבירות מדיניות הבנק, הנוקט בסירוב גורף למתן שירותים שמקורם בסחר במטבעות וירטואליים. מדיניות של סרוב גורף, מבלי לבצע בדיקה פרטנית של "הכר את הלקוח", לרבות מקור הכספים, על מנת לקבוע את מדרוג הסיכון הכרוך בפעילות, היא בלתי סבירה. נכון למועד הגשת בקשת האישור לא הסדיר הרגולטור בארץ את הנושא של הפעילות במטבעות וירטואליים. החסר באסדרה רגולטורית של תחום המטבעות הווירטואליים אכן הקשה על התנהלות הבנקים.
לאחר סיכומי הצדדים, פרסם הממונה על שוק ההון ביטול וחיסכון תיקון לצו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי לניעת הלבנת הון ומימון טרור) (תיקון), התשפ"א-2021, במסגרתו הוטלו חובות בתחום איסור הלבנת הון על הגופים החייבים בקבלת רישיון של נותני שירותים בנכס פיננסי, וזאת בהתאם לחוק הפיקוח של שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016, ובכלל זאת, סקטור נותני השירותים במטבעות וירטואליים. החלת משטר איסור הלבנת הון על נותני שירותים בנכסים פיננסיים ומטבעות וירטואליים מהווה רכיב משמעותי בהפחתת הסיכון בפעילותם של גופים אלו אל מול התאגידים הבנקאיים הכפופים למשטר איסור הלבנת הון.
על אף שהמבקש הניח לכאורה תשתית ראיתית שיש בה כדי לבסס עילת תביעה, נוכח הקביעה בדבר אי סבירות מדיניות הבנק אשר נקט בסירוב גורף למתן שירותים שמקורם בסחר במטבעות וירטואליים, התובענה אינה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית. על פניו התביעה, שמטרתה העיקרית היתה אכיפת הבנק במתן שירותי בנקאות הנוגעים לסחר במטבעות וירטואליים, בעיקרה מיצתה עצמה נוכח האסדרה החדשה. אין עוד עניין לנהל אותה. עת נטען לפיצוי אישי בגין נזק, לכל אחד מחברי הקבוצה, בשיעור של 10,000 ₪, הרי שנוכח השונות של חברי הקבוצה תידרש בדיקה פרטנית של כל אחד מחברי הקבוצה על מנת לבחון את מידת הסיכון הטמונה במתן השירות המבוקש - בבחינת הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין המחדל לבין הנזק הנטען. זאת ועוד, נוכח שיעור הנזק האישי שנטען, שעל פניו לא הוכח, כמו גם נוכח שונות הנזק לגבי כל אחד מחברי הקבוצה, נזק המוערך לכאורה על פי סכום העסקה, אם בכלל, ונוכח שיעור הפיצוי הנטען מתעורר ספק אם הדבר מצדיק ניהול התביעה כיצוגית.
בהינתן השונות הרבה בהוכחת זכאות של כל אחד מחברי הקבוצה לקבל השירות המבוקש כמו גם הכשל בהוכחת הנזק אין לומר כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. אין מדובר בהליך סרק, אלא הליך רלבנטי אשר ביקש לקדם אסדרה בנושא תחת קיומה של מדיניות סירוב גורפת. קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים פסיקת גמול למבקש ושכ"ט לב"כ. קובץ פסק הדין באדיבות המאגר המשפטי "נבו".