דירוג נמוך בגוגל, גם אם נעשה מתוך כעס, אינו מאיין את תום הלב של המדרג, כל עוד הוא מבוסס על התנסות אישית (החלטה, מחוזי חיפה, השופט רון שפירא):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה [ת"ק 66926-05-22], שדחה תביעות לשון הרע של המבקשים נגד המשיב. משרד המבקשים, עו"ד במקצועם, ייצג את אשת המשיב בהליך גירושין. המבקשים טענו כי לאחר שניתן פס"ד לטובת מרשתם, פרסם המשיב ביקורת שלילית בעמוד העסקי של כל אחד מהתובעים ב"גוגל", כך שדירג אותם בכוכב אחד מתוך חמישה (הדירוג הנמוך ביותר), ללא הסבר כתוב כלשהו.

ביהמ"ש לתביעות קטנות דחה את התביעות וקבע כי בעוד שדירוג כוכבים בעמוד עסקי של בית עסק המתפרסם ב"גוגל" עונה על תנאי ה"פרסום", דירוג עסק בכוכב אחד מתוך חמישה אינו לשון הרע. נפסק כי מדובר בהבעת דעה לגיטימית וכי עסק המציע מוצרים ושירותים לציבור, ומאפשר דירוג כוכבים ופרסום תגובות בעמוד העסקי שלו, חושף עצמו לביקורת, לעתים חיובית ולעיתים שלילית. נפסק כי אין בדירוג שלילי כדי לפגוע בבית העסק במובן סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק: יש לדחות את הבקשה. לא נמצא בפסה"ד פגם המצדיק התערבות או מתן רשות ערעור. הכלל בדבר מתן רשות לערער על פסיקת בימ"ש לתביעות קטנות הוא של צמצום, במטרה להגשים את תכלית החקיקה ואת כוונת המחוקק לקיים הליך מהיר וחסכוני. גם לגוף הדברים אין ליתן רשות ערעור. אין חולק כי הדירוג בעמוד העסקי של עסקם של המבקשים עונה על הגדרת "פרסום". אין מקום להתערב או ליתן רשות ערעור בהכרעת בימ"ש קמא בשאלה האם דירוג עסקם של המבקשים (כוכב אחד ללא צירוף מלל) הוא לשון הרע. אף אם ייתכן שדירוג זה עלול היה לפגוע בעסקם של המבקשים, לא ניתן לקבוע כי מדובר במקרה שבו ברור כי הדירוג יביא לפגיעה ישירה בעיסוקם של המבקשים. אין מקום להתערב בכך גם משום שאם ניתן היה לראות בדירוג לשון הרע, הייתה עומדת למשיב הגנת תום הלב לפי החוק. בעידן זה, כאשר כל צרכן יכול לפרסם את השקפתו בתפוצה רחבה, וכאשר ביקורתו היא אישית ומבוססת על התנסות ישירה עם המבקשים, גם אם ביצוע הדירוג נבע מכעס, אין זה מאיין את תום הלב שעה שביצוע הדירוג מבוסס על חוויה אישית. 

אין פסול באפשרות שאדם שנוכח בביהמ"ש, צפה במשפט כצופה מהצד, התרשם מהופעת עו"ד שטען, יוסיף לגוגל את התרשמותו בכוכבית דירוג. זאת גם אם הוא אינו צד להליך או לקוח של אותו עו"ד. אולם המשפט הוא מוסד ממוסדות המדינה. ההליך המתנהל בו הוא הליך ציבורי וחלק משירות לציבור. עו"ד המופיע בבית משפט הוא "קצין בית משפט" והוא מחוייב בהתנהלותו לשמור על כבוד המקצוע וכן מוטלת עליו החובה לסייע לביהמ"ש לעשות משפט. עוד מוטלות עליו חובות כלפי הצד שכנגד. חובות אלו הן למעשה חובות כלפי הציבור כולו. כפועל יוצא מהתפקיד והאחריות כלפי ביהמ"ש וכלפי הציבור כולו קמה הזכות גם לאדם זר שנכח באולם והתרשם מהתנהלות של עו"ד לבקר את התנהלותו, גם אם הוא אינו צד להליך או לקוח. זאת כל עוד הביקורת נעשית בתום לב ועל פי התרשמותו.