פיצוי של 25,000 עבור שתי כתבות פוגעניות במאקו (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת פנינה נויבירט):

העובדות: תביעת לשון רע שעניינה בשתי כתבות שפרסמה הנתבעת באתר Mako. בכתבה הראשונה נכתב כי התובע, שחקן קולנוע וטלוויזיה בעברו, ריצה מאסר בגין אונס בחורה. בכתבה השנייה נכתב כי התובע הורשע בעבירות סמים ובאונס וכי הוא עובד כמנקה רחובות. התובע טען, בין היתר, כי הנתבעת ייחסה לו עבירה פלילית של אונס, בעוד הוא מעולם לא הורשע באונס. עוד טען כי גם הפרסום כי עבד כמנקה רחובות, כשבע שנים לאחר שסיים עבודתו כעובד תברואתי, יש בה לשון הרע, בפרט מאחר שמעולם לא היה מנקה רחובות. הנתבעת טענה, בין היתר, כי לפרסומים לא היתה תפוצה משמעותית, כי התובע התעלם מהכתבה הראשונה תקופה ממושכת, כי לתובע אין שם טוב, ועוד.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. הנתבעת פרסמה שתי כתבות באתר מאקו. פרסומים אלה באים בגדרה של הגדרת "פרסום" בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. על פי אמות מידה אובייקטיביות, נדמה כי האדם הסביר היה חש כי פרסומם של התכנים האלה עלול להשפילו בעיני הבריות, או לעשותו מטרה לשנאה, בוז או לעג מצידם, לבזותו, ואף לפגוע במשלח ידו. ייחוסה של עבירת אינוס לתובע בוודאי שיש בה משום פגיעה. באשר לייחוס עבודה כמנקה רחובות, אין כל פסול בעבודה זו, אך ייחוסה, אגב תיאור הרשעת התובע בעבירת אינוס, נדמה כי מקטין את התובע ומשווה רושם בדבר מצבו המדורדר, לבטח על רקע עברו כשחקן. טענותיה של הנתבעת אינן עולות בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, נוכח שורה של פסקי דין בהם אומץ ערך ההגנה על כבוד האדם מפני פגיעה בשמו ללא הצדקה, ובכלל זה אף על כבודו של מי שהורשע בדין. אין אמת בפרסומים כי התובע הורשע באינוס, ואין לבטל הפער בין פרסומים אלה לבין האמת. אף אין אמת בפרסום כי עבד כמנקה רחובות. הנתבעת תפצה את התובע בסכום של 25,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 8,000 ש"ח.