שיחת Zoom בין עו"ד לבין לקוחות פוטנציאליים, בו הביע את דעתו על התובעים, חסינה מתביעת לשון הרע (פסק-דין, שלום ת"א, השופט יאיר דלוגין):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת עוסקת בתחום הנדל"ן והתובעים הנוספים הם מנהליה. הנתבע 1 הוא עו"ד אצל הנתבעת 2 (משרד עו"ד). הנתבע ייצג משקיעים שהשקיעו כסף דרך התובעת ואף שלח לתובעים מכתב התראה בשם לקוחותיו. עניין התביעה בשיחת Zoom שנערכה בין הנתבע, משקיעים שכבר היו לקוחותיו, וכן עשרות משקיעים נוספים ששקלו באותה עת לשכור את שירותי הנתבע. השיחה עסקה בנושא הגשת תביעה נגד התובעים. אמירותיו של הנתבע בשיחת הזום נודעו לתובעים ומכאן תביעתם. הנתבעים טענו כי עומדות להם הגנות החוק וכן כי יש לסלק את התביעה על הסף לאור הגנת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

נפסק: קבלת תביעה מסוג זה כמוה ככריתת אחד הענפים המרכזיים עליהם נשען מקצוע עריכת הדין. אם עו"ד יהיה חשוף לתביעת לשון הרע בגין ייעוץ משפטי שנתן ללקוח שלו, בין קיים ובין פוטנציאלי, שבמסגרתו הביע דעתו על התנהלות שלא כדין, לדעתו, של הצד עמו מסוכסך לקוחו, כיצד יוכל עוה"ד לתת ייעוץ משפטי בצורה חופשית? הדברים ברורים. שיחת ייעוץ מסוג זה מוגנת מפני תביעת לשון הרע לפי סעיף 13(5) לחוק. הפסיקה הרחיבה את המשמעות של המילים "תוך כדי דיון", לכל שלב ושלב של ההליך המשפטי וגם לשלב שקדם לעצם הגשת התביעה.

לפי אותו היגיון שהביא להחלת הסעיף על מכתבי התראה והכנת עד, יש לכלול בגדרי הסעיף גם דין ודברים שמנהל עו"ד קודם להגשת התביעה, עם לקוחו או עם לקוח פוטנציאלי וזאת אולי אפילו ביתר שאת, משזו מתקיימת בחדרי חדרים, תחת חיסיון עו"ד לקוח. במקרה זה מדובר בשיחת זום "סגורה", שנועדה להתקיים והתקיימה, אך ורק בין הנתבע לבין משקיעים שכבר הפכו ללקוחותיו ולבין משקיעים שביקשו לבדוק אפשרות של שכירת שירותי הנתבע, יחד עם אלה שכבר עשו כן. ברור כי בשיחה מעין זו, ביקשו לשמוע מהנתבע את דעתו על התנהלות התובעים ואת נימוקיו, מדוע עומדת להם עילת תביעה, מה סיכוייה וכו'. התביעה נדחתה על הסף. התובעים יישאו בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.