ת"א 19357-06-19 כמאל נ' חלבי

אולי יעניין אותך גם

אין פגיעה בפרטיות בפרסום תמונות ביתה של התובעת (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת רויטל באום):

העובדות: תביעה שעילתה לשון הרע ופגיעה בפרטיות, שמקורה בכתבות שהתפרסמו בעיתון ובאינטרנט. התובע הוא אביה של התובעת ושניהם עורכי דין תושבי דלית אל כרמל. הנתבע גם הוא תושב היישוב ובעליו של העיתון המקומי "כל אלנאס", כולל אתר אינטרנט בשם זהה. הנתבע פרסם בעיתון ובאתר 4 פרסומים הנוגעים להליכים משפטיים בהם היו התובעים מעורבים בנוגע לכביש שבדעת הרשות המקומית לסלול, אשר קיר המקיף את בית התובעת נמצא בתוואי שלו, ועל כן מתעכבות העבודות. התובעים טענו כי הפרסומים, הכוללים תמונות של הבית, פוגעים בפרטיותם ומהווים לשון הרע, כשהם מציגים אותם כעברייני בנייה לכאורה. הנתבע טען כי מדובר בניסיון פסול לשימוש בהליך משפטי במטרה להשתיקו ולפגוע בחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.

נפסק: התביעה נדחתה. פרסומים 1 ו-2 אינם לשון הרע כלפי התובעים, אלא מדובר בדיווח עיתונאי לגיטימי, בבחינת דין וחשבון נכון והוגן על החלטה שיפוטית על אודות פסק דין שניתן בהליך אותו יזמו התובעים ושנוהל בבית המשפט העליון (פרסום מותר לפי סעיף 13(5) ו-(7) לחוק). הדיווח חוסה גם תחת הגנת אמת דיברתי. הנתבע מבהיר מה היא המשמעות האופרטיבית של פסה"ד ומביע את דעתו, באופן הולם, מתון ומכבד, ביחס לנושא אשר יש בו עניין ציבורי רב. הואיל והפרסומים נוגעים לדיווח על פס"ד, בפרט כזה שניתן בביהמ"ש העליון, אין עמדתם או דעתם של התובעים ביחס אליו או השאלה האם הם מסכימים או לא מסכימים עם מה שנקבע – רלוונטיים, והנתבע אינו חייב לתת לכך מקום בפרסומיו (כלומר, אינו צריך לפנות לתובעים לבקש את תגובתם).

אשר לפרסום השלישי, אין בו משום לשון הרע כלפי התובעים, אלא דיווח עיתונאי לגיטימי על אודות התפתחות האירועים בפרשה, תוך הבאת עמדת המועצה. היה על הנתבע לפרסם גם את תגובת התובעים, למצער את תמציתה, באופן שבו יהיה ברור לציבור הקוראים מהי תגובת התובעים בפן המהותי; בפרט לאור העובדה שהנתבע פנה אל התובעים טרם הפרסום לקבלת תגובתם, ואמנם קיבל את התגובה טרם הפרסום. אין מדובר בחוסר תום לב או פעולה מכוונת מצד הנתבע, אלא בחוסר הבנה של הנתבע את תפקידו כעיתונאי להביא בפני ציבור הקוראים גם את עמדתם המהותית של התובעים, גם אם אינה נוחה לו. הפרסום הרביעי גם הוא מהווה דיווח עיתונאי לגיטימי על אודות התפתחות האירועים בפרשה, תוך הבאת תגובת ראש המועצה. 

התובעים טענו כי פרסום תמונה של בית התובעת בכל ארבעת הפרסומים, ופרסום מכתב המהנדסת בפרסום השלישי, עולה כדי פגיעה בפרטיות התובעת לפי סעיפים 2(1) ו-(9) לחוק הגנת הפרטיות. טענות בדבר מסירת המכתב בידי מי מהרשות המקומית לנתבע יש לטעון כנגד מוסר המכתב, ולא כנגד מקבלו, שהוא חסר שליטה לפעולות המוסר. ביתה של התובעת או חלק ממנו אכן מופיע בתמונות, ברם בתמונות עצמן אין כל סימון המצביע על בית התובעת או סימון אחר כלשהו. הלכה פסוקה היא שיש להבחין בין פרסום חזית ביתו של אדם, שממילא חשופה לעיני כל, לבין פרסום פרטים על הבית שאינם חשופים. הואיל ומדובר בתמונות שצולמו מהמרחב הציבורי, בהן ניתן לראות את ביתה של התובעת, כפי שכל עובר אורח יכול לראות בחלפו במקום, אין בפרסום התמונות פגיעה בפרטיות התובעת.