ת"צ 51663-05-20 זרוצ'ינסקי נ' ג'יי.אל. פיתוח ויזמות בע"מ ואח'

אולי יעניין אותך גם

המסרון כלל הצעה קונקרטית ולא רק הצעה להצטרף לרשימת התפוצה (החלטה, שלום ת"א, השופט עמית יריב):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בהפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש חבר בעמותת אל-ספאם, שמטרתה למגר את דואר הזבל בישראל. המשיבה 1 היא חברה המספקת שירותי הבטחת תשלום דמי שכירות לבעלי נכסים. המשיב 2 הוא מנכ"ל המשיבה והמשיבה 3 היא בעלת מניות ודירקטורית בה. המבקש טען כי המשיבים שלחו לו מסרון פרסומי, הכולל קישור לדף נחיתה של המשיבה, ללא הסכמתו ומבלי שהיה ביניהם קשר קודם. המשיבים טענו, בין היתר, כי נמעני המסרונים הסכימו לכך בשיחות עם המוקד הטלפוני של המשיבה 1, אולם רק חלק מהשיחות הוקלטו. המשיבים טענו עוד כי קיבלו ייעוץ לפיו מותרת משלוח הודעה חד-פעמית למשכירי דירות. 

נפסק: דין הבקשה להתקבל. התובענה ראויה להתברר כתובענה ייצוגית. המשיבים טענו כי יש לראות במבקש כ"בית עסק", משהוא משכיר דירה, וההודעה נשלחה כדי להציע לו להצטרף לרשימת הנמענים. די בעובדה שלא מתקיים התנאי לפיו ההצעה אינה הצעה להצטרף לרשימת התפוצה (שהיא חריג מותר), אלא משלוח הצעה קונקרטית כבר בשלב זה, כדי לייתר את הצורך לבחון את השאלה אם מי שמשכיר דירה הוא בבחינת "בית עסק". כלל לא בטוח כי מי שמשכיר דירה אחת הופך בכך ל"בית עסק". גם אם פעלו המשיבים בהתאם לחוו"ד משפטית, אין בכך כדי לשלול את התאמתה של התובענה להתנהל כתובענה ייצוגית, והמשמעות שיש ליתן לחוו"ד תיבחן במסגרת ההליך.

המשיבים טענו כי התבקשה הסכמת המבקש לקבלת דברי פרסומת בשיחה טלפונית, אך לא הציגו ולו ראשית ראיה לקיומה של הסכמה כאמור – ודאי לא ביחס למבקש, אך גם ביחס לאחרים. המבקש הציג בבקשתו את השאלות העובדתיות והמשפטיות המשותפות לחברי הקבוצה. די בשאלות משותפות אלו בכדי לקבוע כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. ככל שקיימים נמענים שהסכימו לקבל את המסרון - הרי שאינם באים בגדר הקבוצה לעניין משלוח ללא הסכמה. תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, לאור היקף ההודעות שנשלחו ומורכבות ניהול ההליך, שכן אם יוגשו תביעות אלה כתביעות אישיות - הרי שבתי המשפט יוצפו בהליכים רבים מאוד, באופן העלול ליצור עומס מיותר מחד, והכרעות סותרות מאידך. סיכויי ההליך עולים על הנדרש בשלב זה של ההליך והבקשה הוכיחה עילת תביעה ברמה ראשונית לכאורית כפי שנדרש. 

אשר לטענת המשיבים כלפי המבקש, הרי שהפסיקה קבעה כי אין כל פסול בהגשת תביעות מרובות, במיוחד כאשר מטרתו של המבקש הוא מיגור תופעת הספאם תוך מימוש תכלית החוק. קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת וקיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב. יש לאשר את ניהול ההליך כתובענה ייצוגית.