יש לבטל האחריות המשמעתית שהוטלה על רופא שיניים בגין פרסומים באתרי אינטרנט (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופט גרשון גונטובניק):

העובדות: ערעור על ההחלטה להרשיע את המערער בעבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת רופא שיניים, בגין התנהלותו סביב פרסומים אסורים, ובגין ההחלטה להטיל עליו אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך 6 שבועות. האם היה ראוי להחיל בנסיבות המקרה את דוקטרינת ההגנה מן הצדק, והאם הוצבה תשתית ראייתית לביסוסה של אחריות משמעתית בגין פרסום כתבות באתרי אינטרנט, שאינן אלא פרסומת סמויה.

נפסק: אין להתערב בהחלטת הוועדה המיוחדת לפי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979, בעניין ההגנה מן הצדק והאחריות בגין הפרסום בשלטים ואי הסרתם באופן ראוי. מצב הדברים שונה ביחס לכתבות באתרים במרשתת שגם הם שימשו בסיס להטלת אחריות על המערער. מדובר בשתי כתבות שפורסמו האחת באתר וואלה, במדור "זירת היועצים רפואה", והשנייה באתר דה-מרקר. 

הוועדה קבעה בהחלטת הביניים שלה כי מדובר בפרסומת אסורה, אך לא נערך על ידה כל דיון בהגדרה שבתקנות. לא נעשה ניתוח ממצה של השאלה האם מדובר בכתבה, במאמר או בידיעה עיתונאית (שאינה פרסומת), או שמא מדובר במודעת תדמית (שהיא פרסומת). בהעסקתה של אשת יחסי ציבור אין די. מעשה יום יום הוא שבעלי מקצועות חופשיים מתקשרים עם אנשי יחסי ציבור כדי להגדיל את הפרופיל התקשורתי שלהם ואת החשיפה של הציבור הרחב לפעילותם המקצועית. אשת יחסי הציבור יכולה הייתה לקשר את המערער לעיתונאים, והעובדה שאלה פנו אליו בעקבות יוזמה שלה עוד לא הופכת את האמור באתרים לפרסומת.

אין לקבוע כי בנסיבות המקרה מדובר במאמרים ושאין המדובר במודעות תדמית. בהחלט יתכן כי בירור ראייתי מקיף יותר היה מעלה שמדובר במודעות תדמית. כל שנקבע הוא כי התשתית העובדתית שהוצגה לפני הוועדה הייתה חסרה מאוד, ולכן, קביעתה לא נשענה על בסיס עובדתי נאות. בנסיבות אלה יש לבטל האחריות המשמעתית שהוטלה על המערער בגין הפרסומת בשני האתרים.