עובד לשעבר הוריד את מאגר הלקוחות בניגוד לחובת האמון, אך אין מדובר בסוד מסחרי (פסק-דין, אזורי לעבודה ת"א, השופט תומר סילורה):

העובדות: תביעה ותביעה שכנגד בין חברה בתחום הנדל"ן, לבין עובד לשעבר בה. התובעת טענה כי הנתבע גזל את סודותיה המסחריים ומעל באמונה. בין היתר טענה התובעת כי הנתבע, ששימש אצלה בדרגה ניהולית ובמשרת אמון, הוריד ושלח לעצמו מאגר מידע לניהול קשרי לקוחות התובעת, שהוא סוד מסחרי. הנתבע, מנגד, טען כי כלל אין מדובר בסודות מסחריים ודרש פיצוי בגין הוצאת דיבה, פגיעה בפרטיות וכן מכוח עילות הנובעות ממשפט העבודה, שכן לטענתו פיטוריו נעשו שלא כדין. בין הצדדים התנהלו הליכי ביניים לעניין צו תפיסת נכסים שניתן לטובת התובעת.

נפסק: ראשית יש לקבוע האם רשימת הלקוחות של התובעת היא "סוד מסחרי" לפי חוק עוולות מסחריות. ככל שהתובעת בדעה כי החומר שנתפס בכינוס, לרבות מאגר המידע, הוא "סוד מסחרי", עליה להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים להבטיח את שמירת סוד מסחרי זה, וכן כי רשימת הלקוחות מאופיינת ברובה בלקוחות פוטנציאליים, כך שפנייה אל אותם לקוחות תניב בהכרח עסקאות ויש יתרון בקבלתה מן המוכן. לאורך ההליך, התובעת נמנעה מלהציג נהלים או הנחיה המסדירה את כללי העבודה בכל הנוגע לביצוע משימות במערכת המידע הסודית שלה, קרי, מה מותר ומה אסור לעובדים לבצע במערכת המידע.

עיון ברשימת הלקוחות מעלה כי מלבד שמות הלקוחות, הרשימה בעיקרה נעדרת פרטים רבים על אודות הלקוחות, כך שלא ניתן ללמוד מרשימה זו האם מדובר בלקוחות פוטנציאלים – ממשיים, וכן את פרק הזמן שעליה להיוותר בגדר סוד. חשיבות הרשימה אינה בזהות הלקוחות אלא בתנאי ההתקשרות עימם. אין חולק כי נמצאו אצל הנתבע הודעות ומצגות המכילות מידע השייך לתובעת, אך התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את הגנותיה לפי חוק עוולות מסחריות. התובעת כלל לא הרימה את נטל ההוכחה כי נקטה באמצעים סבירים כלשהם להבטיח את "סודיות" רשימת הלקוחות. התובעת גם לא הציגה ראיות לטענתה כי נעשה ניסיון ליצור קשר עם לקוחות החברה מתוך מאגר המידע הסודי.

מאגר התובעת אכן עמד לרשות הנתבע במכשיר הנייד שברשותו, אך לא הוכח שהנתבע העביר את המידע לגורם שלישי, או כי השתמש או הפיק תועלת כלכלית ממידע זה. אין להתעלם מהמשקל ההולם שיש לתת לשיקולי חובת האמון, ההגינות, תום הלב והמסחר ההוגן. הפרת החובות הנ"ל על ידי הנתבע, שהוריד את קבצי האקסל למחשבו האישי, חרף ידיעתו כי מהלך זה נעשה ללא ידיעה והסכמת מנהליו, במקביל לעבודתו בתובעת - עשויה להוות פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנה הציבור.

התובעת לא הוכיחה את טענתה כי חתמה על הסכם העסקה עם הנתבע. אין לראות בנתבע כי מי שהפר הסכם העסקה או התחייבות חוזית כלשהי כלפי התובעת. יחד עם זאת, אי-חתימתו של הנתבע על הסכם העסקה, הכולל בתוכו תניות המחייבות אותו בשמירה על סודיות, אינו פוטר אותו מלנהוג בהגינות וביושרה כלפי התובעת. יש לדחות הטענה לגזל סוד מסחרי ואף את טענת הנתבעת כי נגרם לה נזק בשל כך שהנתבע הוריד למחשבו את רשימת הלקוחות. יש לחייב את הנתבע בפיצוי התובעת בסך 15,000 ש"ח בגין הפרת חובת הנאמנות כלפיה. כל יתר רכיבי התביעה נדחו.

באשר לתביעה שכנגד, נפסק כי נפלו פגמים מסוימים בהליך פיטוריו של הנתבע. החברה סיימה את העסקתו של הנתבע ללא עריכת הליך שימוע כדין. היא תפצה את הנתבע בסך של 10,000 ש"ח בשל כך. התובע לא הוכיח את לשון הרע הנטענת ויש לדחות רכיב זה של התביעה. ביצוע צו חיפוש ותפיסת ממצאים – אנטון פילר - היה הכרחי לשם בירור המחלקות הקיימות בהליך ויש לדחות את טענת התובע לפגיעה בפרטיותו. על התובעת לפצות את הנתבע בנוסף בסך של 5,000 ש"ח בשל אי מסירת הודעה לעובד.