ת"צ 51870-12-17 וייס נ' זיפי אחזקות בע"מ

אולי יעניין אותך גם

אישור תובענה ייצוגית לפי חוק הספאם נגד האתר zipy.co.il (החלטה, מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שעניינה בטענה להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה היא מפעילת האתר zipy.co.il, שנועד ליתן מענה לבעיות הכרוכות בהזמנת מוצרים לחו"ל. המשיבים הנוספים הם בעלי תפקידים בה. המבקש ביצע הזמנה באמצעות האתר ולטענתו סימן כי אינו מעוניין לקבל דיוור מהמשיבה, אך למרות זאת המשיבה שלחה אליו דברי פרסומת בניגוד לחוק. המשיבים טענו, בין היתר, כי מדובר בהודעות אינפורמטיביות ולא בדברי פרסומת, שנשלחו למבקש לאחר שנרשם לאתר. המשיבים 2-4 טענו להיעדר עילה ויריבות כלפיהם.

נפסק: חוק התקשורת אוסר על "מפרסם" לשלוח "דבר פרסומת", כהגדרת מונחים אלה בחוק, אך מפרט גם מקרים אשר יוצאים מכלל הוראה זו. המבקש הודיע כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת. כדי שמסר ייחשב כדבר פרסומת, יש לבחון האם הוא מופץ באופן מסחרי תוך מטרה לעודד רכישת מוצר או הוצאת כספים בכל דרך. במקרה זה גם מכותרות המכתבים ניתן לראות כי מדובר בדבר פרסומת.

מעיון בהודעות עולה כי הן כוללת הצעות לרכישת מוצרים דרך האתר, הצגת שירותים חדשים, שאלוני שביעות רצון וכיו"ב. תכלית ההודעות לעודד ביצוע הזמנות באתר, לעיתים אף בדרך של פרסום מוצר ספציפי, והן (או לפחות רובן המכריע) בבחינת "דבר פרסומת" כהגדרת מונח זה בחוק. בנוסף, בהודעות הדוא"ל לא הופיעה המילה "פרסומת" בתחילת דבר הפרסומת וגם לא ניתנה אפשרות להשיב לצורך הסרה מרשימת התפוצה. צוינה כתובת דוא"ל של המשיבה לצורך פניה אליה, אך לא צוין דווקא לצורך הסרה.

די שהמבקש הוכיח ברמה הלכאורית כי המשיבה נוהגת לשלוח, לאחר הרכישה, הודעות פרסומת גם כשמבקשים ממנה להימנע מכך. קיימת אפשרות סבירה שתתקבל הטענה בדבר הפרה החובה שבחוק התקשורת. משהוכחה אפשרות סבירה כי שוגרו דברי פרסומת בניגוד לחוק, די בכך לבסס אפשרות סבירה כי נגרם לחברי הקבוצה נזק. אין צורך במקרה דנא בהרמת מסך, העובדה שהמשיבה 1 מהווה אישיות משפטית נפרדת אינה פוטרת את נושאי המשרה מלשאת באחריות לעילות שביצעו לכאורה באופן אישי במסגרת תפקידם. מתקיימים התנאים הקבועים בחוק התובענות הייצוגיות והדרושים לשם אישור ניהול התובענה כייצוגית. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית מתקבלת.