תא"מ 42433-07-20 לב ואח' נ' סברסוב

אין לגנות את תופעת "התובעים הסדרתיים" לפי חוק הספאם ואולי יש מקום לעודדה (פסק-דין, שלום בת-ים, הרשם אבי כהן):

העובדות: תביעת ספאם מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. שני הנושאים הדורשים הכרעה הם: (1) האם המסמך ששלחה הנתבעת לתובעים בדוא"ל מהווה "דבר פרסומת" לפי החוק, או שמא מדובר בפנייה חד-פעמית מותרת; (2) האם התנהלות התובעים מצדיקה לדחות את תביעתם.

נפסק: המסמך ששלחה הנתבעת הגיע לתשע תיבות דוא"ל שונות של התובעים. יש לקבל את עמדת התובעים כי מדובר ב"דבר פרסומת". המסמך אמנם עוסק בנושא החשוב של העצמת נשים, אך מסתיים בפרטי הקליניקה של הנתבעת, העוסקת בתחום בעל זיקה לנושאי המסמך. קשה לקבל את טענת הנתבעת כי המסמך נעשה אך רק על-מנת לעורר מודעות לנושא חשוב. מדובר גם בהזמנה לפנות אל הנתבעת למטרות עסקיות. גם העובדה שהמסמך נשלח והופץ באופן המוני לעשרות אלפי כתובות, באמצעות גוף עסקי בשם "רב מסר", והגיע לתובעים, שאינם קהל היעד שאליו מכוונת הנתבעת את דיווריה, מלמדת על ההיבט המסחרי-פרסומי של המסמך ושל מטרת הנתבעת בשליחתו. המסמך אינו יכול להיחשב כ"פנייה חד-פעמית" מותרת, ולו מהטעם שהמסמך, הוא עצמו גופו, כולל את דבר הפרסומת, להבדיל מ"הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת".

אין לקבל את טענת הנתבעת לגבי חוסר תום ליבם של התובעים. התובעים אמנם אינם "תמימים", במובן זה שהם ערים היטב לזכויותיהם החוקיות ואף רואים עצמם מחויבים לעמוד על זכויותיהם אלה ולפעול למימושן, גם באופן מאוגד ומאורגן, אך זו בהחלט זכותם החוקית ואין לגנות את תופעת "התובעים הסדרתיים" בתחום הספאם, ואולי אף יש מקום לעודדה, כתופעת נגד שנועדה ללחום בתופעה הנפוצה והמזיקה של הספאם. שהתובעים פנו במספר אופנים לנתבעת בטרם הגשת התביעה המשפטית, פנייה שלא הובילה להסדר, גם בשל אופן התנהלותה ותגובתה של הנתבעת. לא נמצאה עילה חוקית סבירה להפחית מסכום הפיצוי. הנתבעת תפצה את התובעים ב-9,000 ש"ח, בתוספת החזר אגרה והוצאות בסך 4,000 ש"ח.