אין להתערב בהכרעת ביהמ"ש לתביעות קטנות כי המבקש הסכים לקבלת ההודעות (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת הלית סילש):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות ברמלה [ת"ק 77670-12-20], שדחה את תביעת המבקש נגד המשיבה בגין הפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקש טען כי ביהמ"ש קמא שגה כשקבע כי המבקש הסכים לקבל דיוור מהמשיבה.

נפסק: דין הבקשה להידחות. הכרעת ביהמ"ש לתביעות קטנות, לפיה התקבלה הסכמת המבקש למשלוח דברי הדואר היא הכרעה עובדתית. לא בנקל תמצא ההצדקה להתערבות ערכאת הערעור בהכרעות עובדתיות, עת כי אלו מבוססות על התרשמותה הבלתי אמצעית של הערכאה המבררת, לרבות התבוננות והתרשמות מהעדים המופיעים בפניה. עניינו של המבקש וטענותיו אינם מצדיקים את אותה התערבות חריגה על-ידי ערכאת הערעור. בניגוד לטענות המבקש, הכרעת באשר לקיומה של הסכמה לא התבססה אך על צילום מסך, אלא גם על עדות נציגת הנתבעת והוכחת התנהלותה של הנתבעת מייד לאחר ששלח המבקש הודעה כי הוא אינו מעונין עוד לקבל את דברי הדואר.

העובדה כי המבקש לא שלח במשך זמן ארוך מאוד הודעה למשיבה בדבר העדר רצונו להוסיף ולקבל את דברי הדואר, ומייד משהתקבלה הודעה כאמור - הופסק המשלוח, ומדת בקנה אחד עם גרסת הנתבעת. עת עסקינן בדברי דואר שהוכח בפני בית המשפט קמא כי נשלחו בהתאם להסכמת המבקש, אין לחייב את המשיבה בפיצוי ויש גם לקבל את הכרעת בית המשפט קמא בדבר העדר ההצדקה לחיוב המשיבה אף מכוח העדר המילה פרסומת.