ת"צ 28299-11-16 כרמי נ' יינות ביתן בע"מ

אולי יעניין אותך גם

אישור ייצוגית נגד יינות ביתן בשל חיוביי יתר בעת רכישה מקוונת (החלטה, מחוזי מרכז-לוד, השופטת מיכל נד"ב):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקש, הנוהג לרכוש מהמשיבה מוצרי מזון באינטרנט, טען כי למשיבה מדיניות לחייב את הלקוחות הרוכשים מוצרים באינטרנט בחיובי יתר: המשיבה גובה בחשבונית מחיר גבוה יותר בעד המוצרים שנרכשו מהמחיר שפורסם ואושר בעת הרכישה; המשיבה מספקת "מוצרי שקילה" בכמויות העולות באחוזים משמעותיים על הכמויות שהוזמנו; המשיבה מעמיסה על ההזמנה מוצרים שלא הוזמנו; המשיבה מספקת מוצרים חלופיים למוצרים שהוזמנו, שעלותם גבוהה מהעלות של המוצר המוזמן. המשיבה טענה כי כל אי ההתאמות הנטענות הן שוליות וזניחות. הן היו צפויות וידועות למבקש, והוא הסכים מראש, במפורש ובהמשך אף מכללא, לאפשרות שהן יתרחשו מחדש, ולתרופות שהוצעו לו על ידי המשיבה.

נפסק: יש אפשרות סבירה שהשאלות: האם הוכח לכאורה שהמשיבה, כשיטה, חייבה את הלקוחות: במחיר שונה בחשבונית, לעיתים גבוה יותר, בגין מוצרים שרכשו לעומת המחיר שהוצג בגין המוצרים בעת ההזמנה; כי סיפקה ללקוחות מוצרים חליפיים, נחותים כמותית אך יקרים משמעותית מהמוצרים שהוזמנו; כי מוצרי שקילה סופקו בכמות גדולה יותר משמעותית מהמוזמן; כי סיפקה ללקוחות מוצרים שלא הוזמנו – יוכרעו לטובת הקבוצה.

עיון במקבץ אי-ההתאמות העולה מנספחי בקשת האישור, מהשוואת ההזמנות לחשבוניות ומהטבלאות שהציג המבקש בבקשת האישור לגבי כל אחת מן התקלות הנטענות, אשר לא הוכחשו על ידי המשיבה, מעלה כי יש בכך כדי להקים למבקש עילה של הטעיה לפי סעיף 2(א) בחוק הגנת הצרכן, לגבי פרטים מהותיים בעסקה. מדובר בהזמנה שהזמין המבקש של פריטים בכלל, ושל פריטים שקילים בפרט, במחירים מוסכמים בהתאם למוצג בעת ההזמנה המקוונת. הסתבר כי המבקש חויב במחירים גבוהים מהמוסכם לגבי פריטים שונים בהזמנות שונות; כי חויב בגין כמות של מוצרים שקילים שלא הזמין; כי חויב בגין פריטים שקיבל ולא הזמין; וכן בגין פריטים חליפיים יקרים מהפריטים שהזמין, ללא הסכמה. בכך עוולה המשיבה כלפי המבקש בעוולה של הטעיה לפי  חוק הגנת הצרכן ומתקיים לכאורה הקשר סיבתי הנדרש בין הסתמכות המבקש על מצגי המשיבה לבין הנזק.

לאור המסקנה כי הוכח לכאורה כי המשיבה חייבה את לקוחותיה במחירים שאינם מחירי ההזמנה, עומדת למבקש עילה לכאורה של הפרת חוזה, נוכח הוראת התקנון, שהמשיבה טענה כי הוא מסמך ההתקשרות בינה לבין לקוחותיה. יש אפשרות סבירה שהשאלה שמעוררת התובענה – האם נוכח תקנון המשיבה לא עומדות למבקש עילות התביעה – תוכרע בתובענה לטובת הקבוצה. יש לאשר את בקשת האישור נגד המשיבה. הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה היא "כל מי שרכש מוצרים מהמשיבה באינטרנט וחויב שלא על פי המחיר כפי שצוין באתר האינטרנט ובאישור הרכישה שלו בשנים שקדמו לתובענה ואשר בהן היה קיים האתר לרכישה מקוונת מהמשיבה, אך בכל מקרה לא מעבר לשבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור".