ת"א 60893-12-18 אפרצב נ' בן דוד

תביעת לשון הרע שהגיש ראש מועצת קצרין היא תביעת השתקה (פסק-דין, שלום צפת, השופט רונן פיין):

העובדות: תביעת לשון הרע שבבסיסה 6 פרסומים בפייסבוק. התובע מכהן כראש המועצה המקומית קצרין. הנתבע הוא תושב קצרין, מנהל דף הפייסבוק "בנדה פיסול וגילוף בעץ", והיה פעיל בבחירות למועצה שהתקיימו בשנת 2018 (תמך במתמודדת שלא זכתה בבחירות). התובע טען כי פרסומי הנתבע פוגעניים ומסיתים ואילו הנתבע טען כי מדובר בזוטי דברים וכי הפרסומים נעשו כחלק מדיון ציבורי בתקופת בחירות.

נפסק: הנתבע פרסם בפייסבוק את הפרסומים נשוא התביעה, אך דין התביעה להידחות, בין היתר מן הטעם כי מדובר בתביעת השתקה. פעולה ישירה של כתיבת "סטטוס" או "פוסט" ברשת חברתית היא "פרסום" כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע [עניין שאול - רע"א 1239/19]. בנוגע לפעולות שאינן יוצרות מסר חדש ושעיקר מטרתן להתייחס לתוכן שפורסם ברשת, או להדהד אותו, ביהמ"ש העליון אימץ פרשנות לפיה יש להבחין בין פעולת השיתוף לבין סימון "לייק" וקבע כי רק ה"שיתוף" עולה כדי פרסום. עוד נקבע כי כאשר משתמש מפרסם תגובית לפרסום המכיל לשון הרע, ייתכן שהדבר יוביל באופן דומה לחשיפת הפרסום למשתמשים נוספים. אולם, במקרה זה יש להתמקד בתוכן התגובית ולא בעצם החזרה על הפרסום, הנעשית באופן טכני, ללא מעורבות פעילה.

במוקד התביעה ביטויים שפרסם הנתבע בפוסט אחד בדף הפייסבוק שלו וחמישה פרסומים בהן תגוביות שכתב הנתבע במסגרת שיח תגוביות על פרסומים של אחרים. רק בפרסום הראשון ביטוי פוגעני אחד ה"עובר" את המשוכה הראשונה, שעל פיה ניתן לקבוע כי מדובר בלשון הרע על פי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. האמירה הקובעת כי התובע הוא "רוסי חצי יהודי", היא אמירה מכפישה והיא איננה יכולה אף לעמוד כביקורת לגיטימית כלפי עובד ציבור. הנתבע לא טען כלל כי הגדרתו את התובע כ"חצי יהודי" היא עובדה נכונה או מסתמכת על עובדות נכונות. להיפך - הוא הסביר ואמר כי ידוע לו שזו לא אמת, כי היה זה במסגרת התלהטות הרוחות והוא הצטער על כך בפרסום פומבי וגם במהלך ההליך. משכך, לא קמה לנתבע הגנת תום לב על פי סעיף 15 אשר לביטוי הפוגעני.

השיח בפייסבוק סביב הבחירות היה סוער וגלש לביטויים מתלהמים מצד שני הצדדים. באיזון הנדרש בין חופש הביטוי מחד ומיגור ביטויים פוגעניים מנגד, יש לקבוע כי במקרה כאן גובר חופש הביטוי בנוגע לרוב פרסומי הנתבע והם אינם מהווים לשון הרע. לצורך הכרעה לעניין הפיצוי, יש לשקול את ההשתלשלות העובדתית הקשורה בפרסום הפוגעני, לרבות עצם הסרת הפרסום, התנצלות הנתבע והפצתו החוזרת והיזומה של הפרסום מצד התובע. יש התנהלות חוזרת של צביעות ומוסר כפול מצד התובע, כאשר מצד אחד הוא טוען כי נפגע מפרסום של הנתבע ומנגד לא אחרת כי אם אשתו - חוזרת ומפרסמת את הפרסום שוב, תוך העלבת הנתבע ושימוש בביטוי הפוגע "אידיוט". יש לאמץ את עמדת הנתבע ולקבוע כי מדובר ב"זוטי דברים".

הנתבע, בנוסף לפוסט התנצלות, עשה אף מעבר לנדרש בכדי להתנצל באופן אישי אל מול התובע ולכל הפחות לנסות וליישב הסכסוך בדרך מקובלת. התעלמות התובע מההתנצלות על הפרסומים שנעשו, תוך "שתיקה רועמת" נוכח פרסומים פוגעניים כלפי הנתבע, בחירתו במימוש ההתראה שנוסחה במכתב הדרישה וחסימת התובע בפני האפשרות ליישב ההדורים עם קבלת כתב התביעה, נגועים בחוסר תום לב רבתי ועל כן אין הוא זכאי לפיצוי כספי. הנתבע הוכיח את הבסיס לטענתו כי מדובר בעוד אחת מצבר תביעות כנגד תושבי קצרין בגין הוצאת לשון הרע כנגד התובע, תביעות אשר הוגשו במטרה להשתיק או להפסיק או למנוע פרסומים כנגדו. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 27,000 ש"ח.