ת"פ 3864-11-17 מדינת ישראל נ' בריק

לא ניתן לגבות עדות בהיוועדות חזותית בהליך פלילי (החלטה, שלום עכו, השופטת שושנה פיינסוד-כהן):

העובדות: בקשת נאשם להתיר את עדותה של מומחית מטעמו, עדת הגנה, באמצעות היוועדות חזותית, נוכח השתייכותה לקבוצת סיכון והתחלואה ממגיפת הקורונה. הנאשם הואשם בעבירת התפרצות לבית מגורים, גניבה וניסיון הונאה בכרטיס חיוב. חוות הדעת היא בעניין זיהוי הנאשם. בסלע המחלוקת תמונות מצלמות אבטחה המתעדות את מבצע העבירה לכאורה, כאשר לשיטת המאשימה ניתן לזהות את הנאשם. הסנגוריה חולקת על כך. המאשימה התנגדה לבקשה.

נפסק: אין חולק כי דרך המלך לגביית עדויות היא התרשמותו הישירה והבלתי אמצעית של ביהמ"ש מעדותו של עד הניצב על דוכן העדים. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה אף להכרה באפשרות לגביית עדות מחוץ לכתלי ביהמ"ש גם בנסיבות אחרות. במישור הפלילי חוקק לאחרונה חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים, בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, אשר על פיו נקבע קיום דיונים בתנאים המנויים בחוק בהיוועדות חזותית של עצורים.

ללא מקור חקיקתי המסמיך את ביהמ"ש לגבות עדות, קרי לנהל את הדיון שחלקו מתקיים מחוץ למקום מושבו של ביהמ"ש, כאשר חלק מן המשתתפים (לדוגמא העד במקרה זה) אינם מצויים במקום מושבו של ביהמ"ש ובמקום נוכחותם של שאר המשתתפים בדיון המשפטי, אין ביהמ"ש רשאי לגבות עדותו של עד תוך היוועדות מרחוק. ייתכן ונוצר מצב שאינו סביר. ללא הוראה מפורשת של המחוקק המסמיכה את ביהמ"ש לשמוע את ההליך כאשר מי מן השותפים לאותה ישיבה מצוי מחוץ למקום מושבו של ביהמ"ש וניהול הדיון, אין ביהמ"ש מוסמך להורות כן.