ת"צ 24822-02-20 לב ואח' נ' דאבלטק בע"מ

הודעות ה"עדכון" ששלח אתר ההיכרויות הן דבר פרסומת (החלטה, מחוזי חיפה, השופט מנחם רניאל):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל הפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה מפעילה אתר היכרויות בשם "בליינד-דייט", אותו רכשה לאחרונה. המבקשים היו מנויים באתר לפני למעלה מעשור. לטענתם, בשנת 2019 החלו לפתע לקבל מהמשיבה הודעות פרסומיות בדוא"ל, ללא הסכמתם, מבלי שההודעות מציינות כי הן "פרסומת" וללא אפשרות הסרה כדין. המשיבה טענה, בין היתר, כי ההודעות עסקו ברכישת האתר ושדרוגו ונשלחו למשתמשים רשומים, כי אינן "דבר פרסומת", וכן שהמשיבים הסכימו למשלוח ההודעות בעת הרישום לאתר.

נפסק: הגדרת "דבר פרסומת" בחוק הספאם חלה גם על הודעות המציעות הטבות שונות במטרה למשוך את הנמען להתקשר עם המפרסם שלא באמצעות מסר מפורש וישיר, אלא בדרכים עקיפות. התשובה לשאלה אם הודעה היא "דבר פרסומת" תלויה במטרה שאותה באה להגשים, ולא בהכרח באופן שבו נמען סביר היה מבין אותה. ההגדרה כוללת הודעות שנועדו לעודד בעקיפין הוצאת כספים, ולא רק הצעות ישירות לרכישת שירותים או מוצרים. הוכח לכאורה שמטרת ההודעות הייתה לעודד הוצאת כספים ורכישת מוצרים ושירותים מידיה, גם אם לא מייד, אלא רק לאחר תום 7 ימים הניתנים חינם.

העובדה שהמשתמש לא נדרש להוציא כספים מייד עם קבלת ההודעה אינה שוללת את המסקנה שמטרת ההודעה היא לעודד הוצאת כספים עתידית, ברגע שיסתיים שבוע הניסיון והנמען ירצה להירשם כמנוי. בנוסף, באתר המשיבה אליו הפנתה ההודעה קיים תוכן שיווקי ופרסומת לאתרים אחרים. אין מדובר במידע על שירותי האתר, אלא פרסומת לאתרים אחרים מהם עושה המשיבה את רווחיה. ישנה אפשרות סבירה שההודעות ששלחה המשיבה הם "דברי פרסומת", שנשלחו על-ידי המשיבה ונועדו לקדם את עסקיה, והיא בגדר "מפרסם".

הנטל להוכיח את הטענה בדבר קבלת הסכמה מפורשת מראש מוטל על המפרסם הטוען לכך. המשיבה לא הרימה את הנטל להוכיח את הסכמת המבקשים ולא סתרה את טענתם כי כלל נדרשו לאשר תקנון בעת רישומם לאתר בשנים הרלבנטיות. המשיבה לא הוכיחה כי מתקיימים התנאים לתחולת החריג לפי סעיף 30א(ג) לחוק הספאם. המשיבה אף לא ציינה את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה כנדרש בסעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק הספאם. בנוסף, קישור ליצירת דף קשר או כפתור מחיקה של הפרופיל אינם עונים על הדרישה בחוק למתן תיבה תקפה לצורך מתן הודעת סירוב. המבקשים הוכיחו במידה הראויה לשלב זה כי המשיבה הפרה את הוראות חוק התקשורת.

לצורך שלב זה של הדיון הוכח לכאורה שהמשיבה הפרה את הוראות חוק התקשורת וכי למבקשים נגרם לכאורה נזק בלתי ממוני עקב הפרת החוק, כך שהתקיימה עילת הפרת חובה חקוקה. המבקשים הוכיחו לכאורה גם קיומה של עילת תביעה גם בגין פגיעה בפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות. בקשת האישור מעוררת שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והמבקשים הראו אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות יוכרעו לטובת הקבוצה. לאור התקיימות התנאים אושרה הגשת תובענה ייצוגית נגד המשיבה. הקבוצה בשמה תנוהל התובענה היא "כל אדם אשר קיבל דבר פרסומת או הודעה אחרת המעודדת שימוש באתר ההיכרויות של המשיבה באמצעות הודעה אלקטרונית".