תא"מ 15636-02-18 עקיבא נ' טרוולייק בע"מ ואח'

לא סביר כי התובעת תחשוש מ'נוזקה' בלחיצה על קישור ממקור מוכר (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת עדנה יוסף-קוזין)

העובדות: התובעת הגישה תביעת ספאם בה טענה כי הנתבעת, המפעילה אתר שיווקי, שלחה לה הודעות פרסומת ללא הסכמתה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. מנגד, הנתבעת טענה כי התובעת הצטרפה לרשימת התפוצה ביוזמתה ולא הסירה עצמה מהרשימה באמצעות לחיצה על כפתור ההסרה.

ביום 21.1.2020 דחה ביהמ"ש את התביעה [תא"מ 15636-02-18] וחייב את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעת, לאחר שקבע כי התובעת פעלה בחוסר תום לב ובחרה בדרכי פעולה לא יעילות להסרתה. ביום 20.9.2020 קיבל ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד את ערעור התובעת [ע"א 16321-03-20], קבע כי הנתבעת הפרה את הוראות החוק, והחזיר את הדיון לבית המשפט השלום לצורך קביעת גובה הפיצוי. 

נפסק: הנתבעת כשלה בכך שלא ציינה בהודעות הפרסומת כתובת דואר יעילה ואפקטיבית. עוד כשלה בכך שלא ציינה כתובת דוא"ל נכונה להמצאת הודעת סירוב. בעת קביעת סכום הפיצוי פועלת לחובת הנתבעת המטרה לכוון את התנהגותה באופן שפרסום עתידי במתכונת זו לא יבוצע על ידה. שיקול נוסף לחובתה הוא מספר דברי הפרסומת, כ- 400 הודעות, ששלחה לתובעת לאחר מועד המכתב הראשון של ב"כ התובעת, והעובדה שמדובר בהפרה חוזרת ונשנית. עוד יש לשקול לחובת הנתבעת את הצורך ליצור הרתעה אפקטיבית.

באשר לשיקולים לקולא, שיקול אחד נוגע לאפשרות שניתנה על ידי הנתבעת לשלוח הודעת סירוב באמצעות הקשה על לחצן "הסר". בעניין הסיכון הטמון בלחיצה על קישור, בין היתר בשל חשש מנוזקה אפשרית, ניתן להבחין בין שולח המוכר לנמען, לבין שולח שאינו מוכר לנמען, ולאבחן את רמות החשש הסובייקטיבי של הנמען בכל מקרה ומקרה. רמת חשש זו יכול שתילקח בחשבון בעת קביעת שיעור הפיצוי. התובעת נרשמה לאתר הנתבעת לקבלת הודעות, הנתבעת הייתה מוכרת לתובעת ושלחה לה הודעות במשך שנים. בנסיבות אלה, לא סביר שהתובעת תחשוש מנוזקה בלחיצה על קישור ממקור זה. התנהגות התובעת לקתה בהיעדר תום לב במקרה דנן. הנתבעת תפצה את התובעת ב-35,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 4,600 ש"ח.