ת"ק 17921-02-20 בספלוב נ' פטרוב

שיתוף פוסט הפייסבוק חוסה תחת הגנת תום הלב (פסק-דין, תביעות קטנות ראשל"צ, השופטת כרמית בן אליעזר):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע טען כי הנתבע פרסם פוסט שהעתיק או שיתף בעמוד הפייסבוק שלו, בו הציג את התובע כנוכל. הנתבע טען כי שיתף את הפוסט מתוך קבוצת פייסבוק, ללא שיש לו היכרות מוקדמת עם התובע. הנתבע טען כי הסיר את הפרסום מיד עם הגשת התביעה והלין על כך שהתובע לא פניו אליו קודם שהגיש את תביעתו. התביעה עוכבה עד שניתן פס"ד בתביעה שהגיש התובע נגד המפרסם המקורי של הפוסט [תא"מ 15913-07-19].

נפסק: דין התביעה להידחות. בנסיבות שבהן שיתף הנתבע, בתום לב, פוסט שהיה נראה לו בעל חשיבות חברתית או ציבורית, שהזמין אנשים שנפגעו מתופעה פסולה לשתף בחוויותיהם; ובהינתן כי התובע כלל לא פנה לנתבע בדרישה להסרת הפרסום, אין מקום להטלת אחריות בלשון הרע על הנתבע. בעניין שאול [רע"א 1239/19] קבע ביהמ"ש העליון כי פעולת שיתוף בפייסבוק, של פרסום המהווה לשון הרע, מהווה פרסום נפרד שניתן לבסס עליו תביעת לשון הרע. בצד קביעה עקרונית זו, עמד ביהמ"ש על מספר הסתייגויות ותמרורי אזהרה שיש ליתן עליהם את הדעת בבואו של בית המשפט להטיל אחריות בגין פרסום המתמצה בשיתוף של פרסום קודם של לשון הרע. 

לא ניתן להתעלם מכך שהתובע בחר להגיש תביעה נגד הנתבע, מבלי שקדמה לכך כל פנייה, אף שבקלות ניתן היה לפנות לנתבע באמצעות אותה פלטפורמה ולהביא להסרה מיידית של הפרסום. התביעה שהגיש התובע נגד המפרסם העיקרי, אף כי התקבלה בחלקה, הסתיימה בקול ענות חלושה. לא נקבעו קביעות פוזיטיביות אלא אך כי הנתבע לא עמד בנטל, בהתחשב בטיב ההגנה שניהל. בנסיבות אלה, ספק אם יש מקום להטלת אחריות על המשתף, שהוא מפרסם משני למפרסם הפוסט המקורי, בהתחשב בתום לבו של הנתבע ובעובדה שטענת הנתבע כי מידת החשיפה לשיתוף שלו הייתה מועטה ביותר, אם בכלל – לא נסתרה. 

הראיות שהונחו אינן מאפשרות מסקנה ביחס ליסוד אמיתות הפרסום. בהתחשב בעובדה שמדובר בשיתוף, שלא הביא להגדלה משמעותית (אם בכלל) של תפוצת הפרסום המקורי, הרי שבאיזון בין זכות התובע לשם טוב ובין חופש הביטוי וחשיבות החלפת הדעות החופשית והפורה ברשת, יש לקבוע כי הפרסום חוסה תחת הגנת תום הלב לפי החלופה בסעיף 15(2) לחוק איסור לשון הרע. אין משמעות הדבר כי כל אדם רשאי לשתף בקלות דעת כל פרסום המובא לידיעתו והמדבר בגנותו של אדם, ללא כל בדיקה של העובדות. אלא שבנסיבות המקרה הכף נוטה לטובת תחולת ההגנה. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 500 ש"ח.