ת"פ 13844-04-20 מדינת ישראל נ' דרוקר

עבירות מין באינטרנט ראויות לענישה חמורה (גזר-דין, שלום ראשל"צ, השופטת עינת רון):

העובדות: הנאשם הורשע, לפי הודאתו, בביצוע עבירות של סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית, קבלת דבר במרמה, מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, ניסיון לגרם מעשה מגונה ועוד. הנאשם, בעת שהיה תחת צו מבחן (לרבות איסור שימוש באינטרנט), השתמש באינטרנט וביישומונים על מנת ליצור קשר עם קטינות בנות 7-14, לעיתים תוך התחזות לקטין/נה, וביקש מהן לשלוח לו תמונות חושפניות במטרה לספק את צרכיו המיניים. כאשר סרבו המתלוננות לשלוח לו את התמונות, נהג הנאשם לאיים עליהן כי יפיץ את תמונותיהן וישלח מרצחים לביתן.

נפסק: בביצוע מעשיו הפוגעניים פגע הנאשם בערכים חברתיים מוגנים בהם שלמות גופן וכבודן של המתלוננות; צנעת הפרט וכבודן של הקטינות; האוטונומיה האישית ופרטיותן וכן בזכותן של המתלוננות לשלווה וביטחון. בכל הנוגע לעבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט, פגע הנאשם בניסיון לשמור על מרחב זה כמקום בטוח ונגיש לכל ובייחוד קטינים, שהיא קבוצה פגיעה, בשים לב לתמימותם והיעדר יכולתם להבין את הסכנות האורבות להם ברשת. קטינים אינם ערים לכלל השלכות השימוש ברשתות החברתיות ואינם ערים לתחכום שנעשה על ידי עוברי חוק במטרה לנצלם בדרכים שונות, לרבות לצורך ביצוע עבירות מין.

פסיקת ביהמ"ש העליון מכירה בצורך להגן על קטינים מפני עבירות מין באמצעות רשת האינטרנט ונודעה חשיבות להרחקת הפוגעים מהחברה. על אף שעבירות מסוג זה אינן כוללות מרכיב של מגע פיזי בין הנאשם לקרבן, חומרתן רבה והן ראויות לעונשים חמורים. חומרתן הרבה של עבירות המין במרחב הווירטואלי נובעת בין היתר בשל הקלות בה ניתן לבצע את העבירות, התדירות הגבוהה, עבריין המין אינו חשוף לכל עין בוחנת והוא מסתתר בין קירות ביתו ומאחורי זהויות בדויות בלא כל הפרעה. המרחב הרשתי כולל אפשרויות מגוונות לפגיעה מינית ויכול להוביל בהמשך אף לפגיעה מינית גם במרחב הפיזי.

על הנאשם נגזר עונש מאסר בפועל בן 36 חודשים (וכן הופעל עונש מאסר על תנאי). בנוסף, נגזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננות.