ת"א 10761-12-18 אליאס נ' אסייג

חנות חיות הציגה את שם החנות המתחרה בגוגל באופן העשוי להטעות את הלקוחות, אך החנות המתחרה לא הוכיחה כי יש לה מוניטין (פסק-דין, שלום רחובות, השופט ישראל פת):

העובדות: תביעה מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, שבבסיסה טענה לשימוש בשמו של עסק כ"מילת מפתח" ברשת לצורך פרסום עסק מתחרה. התובע הוא בעל חנות לממכר וציוד היקפי לחיות מחמד (ביבנה) בשם "קקאדו". הנתבע הוא בעליה של חנות מתחרה ביבנה בשם "גולדפיש". לנתבע אתר פעיל בעוד שלתובע אין אתר מכירות. התובע טען, בין היתר, כי התובע השתמש בשמות שתי החנויות, כך שחיפוש בגוגל של חנות התובע הפנה לאתר הנתבע. הנתבע טען, בין היתר, כי הוא אינו משתמש במוניטין התובע וכי בחנות שלו הוא מוכר תוכי מסוג קקאדו ומוצרים נלווים לגידול תוכי, בדומה לתובע. 

נפסק: הוכחת עוולת גניבת העין מותנית בשני יסודות מצטברים - מוניטין והטעייה. התובע לא הוכיח קיומו של מוניטין בשם "קקאדו". התובע לא הציג בדל ראיה לביסוס טענותיו בעניין. לביסוס טענת המוניטין אין די בהצגת מספר ביקורות שניתנו לחנות התובע ברשת. לא מדובר בחוות דעת, בוודאי לא כמשמעה בתקנות סדר הדין האזרחי. כאשר מדובר בשם עסק, על התובע להוכיח כי הציבור משייך את אותו השם לעסק שבבעלותו. עצם החיקוי וההעתקה לבדם, כפי שנטען, אינם מלמדים כי התובע רכש מוניטין ואין זה תנאי מספיק לצורך הוכחת רכישת מוניטין.

השם "קאקדו" מצוי בתחום ביניים. ניתן להגדירו כשם מרמז בעל מאפיינים תיאוריים, או לחלופין כשם תיאורי בעל מאפיינים מרמזים. במצבי ביניים, כאשר קיים ספק אם מילים מצויות בקטגוריה זו או אחרת, יש לראותם ככלולים בקטגוריה המקנה להם הגנה פחותה יותר, כמו משפחת השמות הגנריים. על התובע היה להוכיח כי השם "קקאדו" הוא בעל אופי מבחין ומשמעות משנית המייחדת אותו, אך לא עמד בנטל זה. 

הטעייה: העובדה שהאלגוריתם של גוגל אינו תלוי בנתבע היא ידועה וברורה, אולם הגדרת הטייטל, אינה מנת חלקו של גוגל, כי אם מוגדרת באמצעות בעל האתר. לא היה בטענות כדי להסביר את הימצאות המילה "קקאדו" באתר הנתבע, כפי שהוצג בכותרת האתר. הנתבע נמנע מלהעיד את הגורם המקצועי שיכול היה לשפוך אור על השאלה מי הגדיר את כותרת האתר ואת כותרות התוצאות בגוגל כך שתכלול את המילה "קקאדו". הדבר מחזק את הסברה כי הנתבע ביקש להתקשט בנוצות (קקאדו) זרות, וליהנות מהמוניטין שרכש התובע.

יש להבחין בין 2 מקרים שונים ביחס לשימוש במילות חיפוש של עסק מתחרה: 1. כאשר נעשה שימוש בשמו של מתחרה כחלק ממילות החיפוש במנועי חיפוש, באופן שמוביל לתוצאה המציגה חברה מתחרה; 2. הוא המקרה בענייננו – כאשר התוצאה עצמה – בכותרתה - מציגה את שם החברה המתחרה באופן גלוי העשוי להטעות את הצרכן וקהל הלקוחות. בעוד במקרה הראשון הדבר מותר ואין כל מניעה לעשות כן, הרי שהמקרה השני עשוי להוות גניבת עין. השימוש הגלוי שנעשה בשם חנות התובע על ידי הנתבע, הביא לידי אפשרות שלקוחות טעו לחשוב שמדובר באותה החנות. אכן התקיימה הטעייה, אך אין בכך כדי להועיל לתובע שלא הוכיח את קיומו של מוניטין. 

האם ניתן לקבוע כי יצירת הגישה לחנות הנתבע באמצעות אתר חנותו, ובשים לב להטעיה שיצר בדרך גישה זו, היה בה כדי למנוע גישת לקוחות התובע לבית עסקו? לא ניתן לקבוע שפעולות הנתבע הכבידו או מנעו גישת לקוחות לחנות התובע. אכן, לקוחות התובע שלא היה מודעים לכך שלתובע אין אתר סברו כי הגיעו לאתר האינטרנט אותו ביקשו למצוא – האתר של בית העסק "קקאדו". אולם על אף ההטעיה, לא עולה הדבר כדי מניעת גישה, כי אם לכל היותר "רכיבה" על מוניטין התובע, שלא הוכח, אשר אין בו כדי להקים עילה מכוח סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות. 

הנתבע פעל באופן שהכביד על גישת ספקים לבית עסקו של התובע, באופן המקיים את עוולת ההתערבות הבלתי הוגנת, אך התובע לא הציג את נזקיו לשם קבלת פיצוי. התביעה נדחתה במלואה ללא צו להוצאות.