ת"ק 14248-03-20 כהן נ' בוגנים

נדחתה תביעת לשון הרע של פלסטיקאי על דברי ביקורת שכתבה עליו נבדקת (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת הדס פלד):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובע, רופא בתחום הכירורגיה הפלסטית, המכהן כיו"ר "איגוד המנתחים הפלסטיים בישראל", שימש כעד מומחה מטעם צד ג' בתביעת רשלנות שהגישה הנתבעת. לצורך חוות הדעת הנתבעת נבדקה במרפאתו של התובע. כ-3 חודשים לאחר הבדיקה הגיבה הנתבעת לפרסום בעמוד הפייסבוק שמנהל התובע ("האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית") והלינה על התנהלותו בעת שבדק אותה. התובע טען כי הדברים פוגעניים ואילו הנתבעת טענה כי הפרסום מתאר באופן הוגן את תחושותיה.

נפסק: חוק איסור לשון הרע משקף איזון אופקי בין שתי זכויות יסוד בסיסיות: הזכות לשם טוב והזכות לחופש הביטוי. פרסומים באינטרנט וברשתות חברתיות, לרבות תגובה שהיא מענה לפרסום המקורי, עונים להגדרת "פרסום". פרסומה של הנתבעת הטיל דופי במקצועיותו של התובע והציגו באור שלילי. מדובר בלשון הרע. תאור תחושותיה של הנתבעת במהלך הבדיקה הוא בגדר הבעת דעה מותרת וסבירה המבטאת את חוויה סובייקטיבית. הבעת הדעה אמורה לשקף הליך מחשבתי סובייקטיבי ויכולה גם לתאר מצב אובייקטיבי ובלבד שתנוסח כדעה. ההכרה במרחב האינטרנט כאמצעי דמוקרטי וצרכני להבעת דעות וביקורות מחייבת גישה מרוככת לפרסומים מסוג זה. 

התובע פנה לנתבעת בבקשה למחוק את הפרסום ולפרסם התנצלות. אמנם בתחילה הנתבעת סירבה להסיר את הפוסט, אולם כשבוע לאחר הפרסום מחקה את הפוסט לבקשת התובע ועדכנה אותו כי עשתה כן. הנתבעת לא פרסמה התנצלות, אך יש לתת את הדעת לכך שפעלה להסרת הפרסום, לכך שהתנצלה בפני התובע באותה הודעה שנשלחה בה הסבירה שנפגעה מיחסי האנוש וההתנהלות של התובע אך שכוונתה לא הייתה לפגוע בפרנסת התובע. התביעה נדחתה.