ת"ק 72084-06-20 אלמקייס נ' 911 אופנה בע"מ

הנתבעת לא ניטרה בתקופת הקורונה את התיבה אליה נשלחו בקשות ההסרה (פסק-דין, תביעות קטנות הרצליה, הרשם צחי אלמוג):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 42 הודעות דוא"ל פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וגם לאחר ששלח בקשות הסרה. הנתבעת טענה כי התובע הסכים להיכלל ברשימת התפוצה וכי הטיפול בבקשת התובע להסרה התעכב בשל חוסר בכ"א בשל משבר הקורונה.

נפסק: אין מחלוקת כי ההודעות שנשלחו לתובע הן "דבר פרסומת" לפי החוק. הנטל להוכיח את הסכמת הנמען לקבלת דברי פרסומת מוטל על המפרסם. הנתבעת לא הראתה הסכמה כאמור ולכן חזקה שההודעות נשלחו בניגוד לחוק. התובע יכול היה להסיר עצמו מרשימת התפוצה על-ידי משלוח דוא"ל, כפי שאכן עשה. הנתבעת טענה כי התיבה אליה נשלחו הבקשות לא נוטרה בשל תקופת הקורונה. טענה זו אינה מעניינו של התובע.

     משעה שהנתבעת יצרה בהודעות מצג כי הנמען רשאי להסיר עצמו באמצעות הודעת מייל, הרי שחובתה ואחריותה לעמוד מאחורי מצג זה ולדאוג כי משלוח המיילים יופסק כבר לאחר הבקשה הראשונה. התובע המתין וצבר 42 הודעות בטרם פנה לבית המשפט. אילו היה פונה בתביעה קודם לכן, סביר למדי כי משלוח המיילים היה נפסק ובהתאם הפיצוי לו היה זכאי. הנתבעת אף לא נהגה בנסיבות חמורות של אסטרטגיית שיווק פסולה. הנתבעת תפצה את התובע ב-6,000 ש"ח, בתוספת הוצאות בסך 560 ש"ח.