ע"א 4891/20 West Face Capital Inc. Corporation נ' עו"ד גרינברג ואח'

תביעת מאות מיליונים בקנדה ועיון במחשבי חברה בפירוק בישראל (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופטת דפנה ברק-ארז):

העובדות: בקשה למתן סעד זמני בערעור שהוגש על פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [פר"ק 65524-02-18]. ברקע תביעה כספית רחבת היקף שהוגשה בקנדה בטענה לריגול עסקי. אחת הנתבעות היא חברת איוונופ בע"מ הישראלית, שעסקה באיסוף ומתן שירותי מודיעין עסקי. בעניינה של איוונופ הוצא צו פירוק בביהמ"ש המחוזי ובקשה זו נסבה על החלטה שניתנה בהליך הפירוק.

המבקשת ביקשה להצטרף להליך הפירוק ולעיין במסמכי איוונופ ועתרה להורות כי לא תינתן לאיש גישה למחשבי איוונופ, למעט המנהלת המיוחדת והכנ"ר, וכן סעדים נוספים הנוגעים לאיסור פגיעה במידע המצוי במחשבים. ביהמ"ש המחוזי התיר למכור את הציוד של איוונופ, בכפוף לגיבוי המידע המאוחסן על שרתיה. החלטה זו עוכבה על-ידי ביהמ"ש העליון [רע"א 4964/18], וזאת עד להשלמת ההתדיינות המשפטית בקשר לאופן גיבוי המחשבים והראיות.

טענת המבקשת בביהמ"ש המחוזי הייתה כי בקשתה לעיין במחשבי איוונופ והאופן שהוצע לכך הם מידתיים ובלתי מכבידים, וכי דחיית בקשתה תסב נזק חמור לעקרון הכבוד ההדדי בין מערכות משפט זרות. המבקשת ביקשה כי למשימה יתמנו עו"ד ישראלי ומומחה למחשבים, שלא ייחשפו לכל המידע במחשבים כי אם רק לסוגיות המוגבלות שמצומצמות לחיפוש המבוקש. מנגד, נטען כי בין ישראל וקנדה אין כל סיכום או אמנה המסדירים סוגיות של גביית ראיות, ועל כן לא חלה חובה להיעתר לבקשה.

ביהמ"ש המחוזי דחה את הבקשה וקבע כי הסעד שהמבקשת עתרה לו אינו תואם את הדין המקומי, בין היתר בשל הסדרים הנוגעים לדיני פירוק חברות. הסעד המבוקש דומה יותר לצו "אנטון פילר" מאשר לצו גילוי ועיון במסמכים, שכן הבקשה נסבה על תפיסת כלל מסמכיה של איוונופ מבלי שידוע מה תוכנם ואם הם קיימים במחשביה, אם לאו. המבקשת לא עמדה בנטל להראות כי המידע והמסמכים המבוקשים נחוצים באופן המצדיק פגיעה בצדדים שלישיים. מכאן הבקשה.

נפסק: דין הבקשה להתקבל בכפוף להפקדה כספית (נוספת). עצם הגשת ערעור על פס"ד אינו מניח כשלעצמו בסיס להורות על עיכוב ביצועו. על ביהמ"ש להביא בחשבון 2 שיקולים בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, שמתקיים ביניהם יחס של מעין "מקבילית כוחות" אם כי ידו של האחרון היא במידה רבה על העליונה. 

בפנינו מקרה "קלאסי" שבו החלטה שלא להורות על מתן סעד זמני יכולה להפוך את הערעור לתיאורטי. קשה לחלוק על כך שללא המחשבים או החומרים המצויים בהם יתייתר הערעור הנוגע להוצאתן של ראיות מהמחשבים. לכך מתווספות נסיבות מורכבות מהרגיל – על רקע תביעה בהיקף משמעותי ביותר המתבררת בבית משפט זר. הבקשה התקבלה.