קוד המקור הוא התוכנה הבסיסית - המפתח לפעילות החברה (פסק-דין, אזורי לעבודה י-ם, השופט כאמל אבו קאעוד):

העובדות: תביעה ותביעה שכנגד. התובע שימש כמנכ"ל הנתבעת 1 - חברת תוכנה בתחום הקופות הרושמות. הנתבע 2 הוא בעל מניות ודירקטור יחיד בחברה. בסמוך לפני הפסקת עבודתו, התובע, באמצעות מתכנתי החברה, הוריד את קוד המקור של תוכנת החברה על מחשב נייד שהאחרונה העמידה לשימושו. הנתבעת האשימה את התובע בגניבת קוד המקור של התוכנה ומסרה לו הזמנה לשימוע, באופן שהוביל למחלוקת בין הצדדים. התובע טען, בין היתר, כי פוטר מעבודתו שלא כדין, תוך פגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב. הנתבעים הכחישו את טענות התובע וטענו, בין היתר, כי גזל סודות מסחריים של החברה והפר את זכויות היוצרים שלה.

נפסק: דין התביעה להידחות ברובה והתביעה שכנגד להתקבל בחלקה. יחסי העבודה בין התובע כמנכ"ל החברה לבעלים, לא היו אופייניים ליחסי דירקטור – מנהל. התובע התייחס לדירקטור בזלזול, דיבר עמו בשפה אגרסיבית ומשפילה, ולא פעל באופן מלא לטובת האינטרסים של החברה אלא לטובתו האישית, תוך שניסה להדיר את הדירקטור מאחיזה במושכות השליטה בחברה. התוכנה, השרתים, הדוא"ל של החברה ומצלמות האבטחה, היו מוגנים באמצעות סיסמאות גישה שהיו בידי התובע. הנתבע 2 ביקש להבטיח כי הסיסמאות יהיו גם בידיו, אולם התובע קימץ בשיתוף הנתבע 2 בסיסמאות על מנת להפעיל עליו לחץ בלתי הוגן לשיפור מעמדו ותנאי שכרו. לנתבעים היה חשש ממשי לגורל החברה כשהיתה בשליטת התובע. התובע השתמש בסיסמאות הגישה ככלי להפעלת לחץ פסול על הנתבעים, לחץ שבמידה מסוימת כבל את ידיהם ובמשך תקופה ארוכה מנע מהם לסיים את העסקתו. 

הנתבעת היא "בית תוכנה" המשווק את זכות השימוש בתוכנה להפעלת קופות רושמות. אחזקת "קוד המקור" הוא הבסיס לאפשרות השימוש בתוכנה. קוד המקור הוא התוכנה הבסיסית שהיא המפתח לפעילות החברה. התוכנה מוגנת מפני העתקה בשם משתמש וסיסמה שהוחזקו בידי התובע ומתכנתי החברה בלבד. כוונת התובע בהורדת קוד המקור לא היתה תמימה. התובע הוציא את מחשב החברה, עליו קוד המקור, בכוח, מרשות המעסיק. קוד המקור הוא סוד מסחרי. הקוד נשמר בשם משתמש וסיסמה והגישה אליו הוגבלה לאנשים מעטים בחברה. בהעתקת קוד המקור למחשב הנייד, באמצעות המתכנתים, והוצאת המחשב בכוח מהחברה, בניגוד להפצרות החברה שלא לעשות כן, התובע הפר את חובתו לשמור על רכושה הסודי של החברה, ואחראי בכך לגזל סוד מסחרי. אין בהשבת המחשב בדיעבד, לאחר שחיבל בו, כדי לפטור את התובע מחבות על פי הוראות חוק עוולות מסחריות.

רכיבי התוכנה המוגנים בזכויות יוצרים כיצירה ספרותית כוללים הן את קוד המקור של התוכנה (source code), שהוא קוד הנכתב בשפת תוכנה הניתנת לקריאה על ידי בני אדם (או לפחות על ידי מתכנתים), והן את קוד היעד (object code), שהוא "תרגום" של קוד המקור לשפה בינארית הנקראת על ידי המחשב. התובע גזל מהחברה את קוד המקור שהוא יצירה ספרותית, ולפיכך עומד לחברה גם סעד מכוח חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. לחברה עומד סעד גם בשל התנהלות חסרת תום לב של התובע, שכן בהתנהלותו הוא הפר את חובת האמון בינו לבין מעסיקתו. בשים לב למעמדו הבכיר של התובע בחברה, ובהתחשב בכך כי גזל מהחברה את תוכנת המחשב שהיא הבסיס לקיומה ולפעילותה העסקית, יש להעמיד את הפיצוי הכולל לנתבעת על סך 50,000 ש"ח.

אין בחסימת הגישה של התובע לדוא"ל בעבודה, בנסיבות בהן נחשד בגזל סוד מסחרי, כדי להקנות לתובע סעד כלשהו, במיוחד בשים לב כי הגזל הוכח על ידי הנתבעת, וחסימת הגישה לדוא"ל של החברה נעשתה כדי לצמצם את הנזק של החברה, שמה יפנה ללקוחותיה ויגרום לנזק נוסף. טענות התובע ללשון הרע נדחו. הנתבעת תשלם לתובע 42,000 ש"ח על החזר ניכוי מהשכר וחלף הודעה מוקדמת של חודש אחד.