לא יעלה על הדעת שהתובע ישלם כדי לקבל תמיכה ויזכה לקבל "על הדרך" הודעות שמטרידות אותו (פסק-דין, תביעות קטנות י-ם, הרשמת אביגיל ון-קרפלד):

העובדות: תביעת ספאם מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת, בזק בינלאומי, היא חברה המספקת שירותי תקשורת. הנתבעים 2-4 הם דירקטורים בחברה. התובע טען, בין היתר, כי היה שותף בחברה שהיתה לקוחה של הנתבעת וכי הנתבעת שיגרה לו 21 דברי פרסומת לתיבת הדוא"ל האישית, ללא הסכמתו, ואף לאחר ששלח לה בקשות הסרה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי פעלה כדין וכי עת שהצטרף התובע לשירותי הנתבעת, הודיעה לו הנתבעת כי תשלח אליו הודעות פרסומיות מעת לעת.

הנתבעת טענה בנוסף כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית והיעדר יריבות. לטענת הנתבעת, הסכם ההתקשרות הוא בינה לבין החברה בה שותף התובע ולפיכך הגשת התביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות היא בחוסר סמכות והפנתה לעניין כהן [ת"ק 6274-05-16] בעניינו של התובע.  

נפסק: יש לדחות את הטענות המקדמיות. התביעה היא בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות, וזאת בהתאם לגישה בעניין גרבר אליו הפנה התובע [ת"ק 22944-05-15], שם נקבע כי יש לפרש את המונח "נמען" כאדם אשר מחזיק במכשיר ולא דווקא כמי שהוא בעל הקו. מקובלת הפרשנות התכליתית לפיה התיקון לחוק התקשרות בא להגן על פגיעה בפרטיות של המשתמש ברשת והטרדתו, משתמש ולא בעלים.

הנתבעת טענה כי ההודעות נשלחו כדין ונסמכת על סעיף 30א(ג) לחוק, שכן התובע מסר את פרטיו בעת ההצטרפות לשירות. יש לקבוע כי הנתבעת פעלה לפי הוראות הסעיף ומשהתובע מסר את פרטיו בעת ההצטרפות היתה הנתבעת רשאית לשלוח הודעות לכתובת החברה. שאלה אחרת היא האם היתה רשאית לשלוח הודעות לכתובת הדוא"ל האישית העומדת במוקד ההליך.

אין מחלוקת כי התובע פנה למחלקה הטכנית של הנתבעת ובמסגרת זו מסר את כתובתו כדי לקבל סיוע טכני. בשום שלב לא התבקש התובע לאשר שעדכון הכתובת ישמש גם למשלוח הודעות. הנתבעת אינה רשאית "לנצל" פניה של התובע לצורך קבלת תמיכה טכנית – סיוע בכניסה לחשבון שלו באתר - כדי לעדכן כתובת דוא"ל למשלוח הודעות. התובע מסר את כתובתו רק לצורך שינוי סיסמה. לא יעלה על הדעת שהתובע ישלם כדי לקבל תמיכה ויזכה לקבל "על הדרך" הודעות שמטרידות אותו מבלי שנתן לכך הסכמה מפורשת.

קבלת 14 הודעות בפרק זמן של למעלה מחצי שנה מבלי להוכיח שהתובע הודיע לנתבעת על כך שההודעות מהוות מטרד מעוררת קושי. מנגד יש לתת משקל לכך שביהמ"ש שוכנע שהתובע ניסה לבצע הסרה בשלב כלשהוא. הנתבעת תשלם לתובע סך של 7,500 ש"ח עבור ההודעות שנשלחו וכן הוצאות של 1,078 ש"ח. התביעה כנגד הנתבעים 2-4 נמחקה.