לא ניתן להאריך הסמכת השב"כ בנושא הקורונה אלא בחקיקה ראשית (פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים חיות, מלצר וסולברג):

העובדות: עתירות כנגד החלטת הממשלה להסמיך את שירות הביטחון הכללי לבצע איסוף, עיבוד ושימוש ב"מידע טכנולוגי" הנוגע לחולים מאומתים בנגיף הקורונה החדש.

נפסק: החל מיום 30.4.2020 לא ניתן יהיה להסמיך את השב"כ לסייע בהתמודדות עם התפרצות הקורונה באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ. ככל שמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים שברשותו, עליה לפעול באמצעות חקיקה ראשית ולשם כך ניתן יהיה להאריך את הסמכת השב"כ במספר שבועות. 

שימוש ביכולותיו של השב"כ כלפי אזרחי המדינה ותושביה שלא ביקשו להרע לה, טומן בחובו סכנה לקיומה של חברה דמוקרטית אשר, ככלל, מוכנה לשאת פגיעה מסוימת, מתוחמת ומגודרת בזכויות אדם ולעיתים אף בשלטון החוק, ככל שהדבר נוגע לאיומים המעלים חשש להמשך קיומה. הרחבת המצבים שבהם ניתן לפנות לשירות ביטחון מסכל מעוררת, אפוא, חששות כבדים. אפשר היה לצפות שתתקיים עבודת מטה רצינית לאיתור חלופות מן הסוג שאומץ ברחבי העולם, ובכלל זה הסתייעות ביישומון "המגן" שפיתח משרד הבריאות, המבוססים כולם על קבלת הסכמתו של מושא המעקב.