הנתבעת לא ידעה שמנגנון ההסרה אינו תקין, אך היתה צריכה לדעת על תקלה במשך תקופה כה ארוכה (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת חנה קלוגמן):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 17 מסרוני פרסומת לרכישת מוצריה, לאחר ששלח הודעת הסרה, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת לא כפרה בטענות התובע אך טענה כי מדובר בתקלה של חברת הדיוור שלה. 

נפסק: התובע קיבל 17 הודעות SMS, כאשר במשך כחודשיים מנגנון ההסרה היה תקול. הנתבעת לא היתה מודעת לתקלה ומיד כשנודע לה על כך דאגה לתיקונה. יש להטיל קנס על הנתבעת עקב הכשל במנגנון ההסרה, אך במסגרת שיקול הדעת של ביהמ"ש יש להתחשב בנסיבות המקלות.

החוק קובע כי ההתעלמות מבקשת ההסרה צריכה להיות "ביודעין", תנאי אשר לכאורה לא התקיים במקרה הנדון. יש לפרש תנאי זה בצמצום. העדר מנגנון בקרה על מנגנון ההסרה מאיין את דרישת הידיעה, שכן הנתבעת הייתה צריכה לדעת על תקלה שכזו בתקופה כה ארוכה, יחד עם זאת, בהחלט מדובר בנסיבות מקלות המצדיקות הפחתה של ממש בגובה הקנס. פיצוי בסך 200 ש"ח עבור כל מסרון יהיה הולם בנסיבות העניין. הנתבעת תפצה את התובעת ב-3,400 ש"ח בתוספת הוצאות בסך 300 ש"ח.