ת"א 18955-07-18 ברוורמן נ' כברה

הפעלת פרופיל פייסבוק פיקטיבי לצרכי בחירות אינה נתפסת בציבור כמעשה אסור, אלא כצינור פרסום לגיטימי (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת ניצה מימון-שעשוע):

העובדות: תביעת לשון הרע. התובעת היא רעייתו של ראש עיריית פ"ת לשעבר. הנתבע פעיל בתחום המוניציפלי בפ"ת ובמסגרת פעילותו העלה מספר פוסטים ברשת החברתית פייסבוק, בסמוך לתקופת הבחירות, שלגביהם טענה התובעת כי הנתבע הוציא את דיבתה. הנתבע טען, בין היתר, כי התביעה נעדרת יריבות ועילה וכי התובעת ליבתה את הרוחות במערכת הבחירות.

נפסק: יש להבחין בין אמירות בוטות שהן בגדר "ביטויים נסבלים" במרחב הציבורי וחוסים תחת עקרון חופש הביטוי, כאשר מדובר במישור הפוליטי-מוניציפלי, לבין כאלה החורגות מהגנת חופש הביטוי והבעת הדעה. יש גם להבחין בין אמירות שאמיתותן לא הוכחה אך אין בהן כשלעצמן לשון הרע על התובעת, לבין אלה שמהוות לשון הרע. 

כך, הפעלת פרופיל פיקטיבי בשם "אליהו בן יוסף", המפרסם תכנים בתמיכה למועמדות בעלה של התובעת, הגם שלא הוכחה ביחס לתובעת, אין בה משום לשון הרע, שכן שימוש בפרופילים בדויים שנועדו לקדם מסע בחירות של מועמד פוליטי אינו נתפס בציבור כמעשה אסור או בזוי, אלא כצינור פרסומי לגיטימי. גם מילות גידוף והשמצה ב"שפת השוק" אינן מלים שיגרמו לייחוס תכונות שליליות, לפגיעה ממשית או להשפלת הנדון בעיני הקורא הסביר, יותר משקללות המוחלפות בין נהגים במריבה בכביש יעשו כן. מדובר באמירות "נמוכות" המעידות יותר על אומרן מאשר על מושאן.

לעומת זאת, האמירות החוזרות בהן ייחס הנתבע לתובעת קשר אינטימי עם צד שלישי, לרבות השימוש בביטויים משפילים, מהווה בהשמצה בוטה הפוגעת ביושרתה ונאמנותה של אשה נשואה לבעלה. אין מדובר ב"הבעת דעה" על התנהגות התובעת בקשר לפעילותה הציבורית אלא בייחוס עובדות פוגעניות שהנתבע כלל לא ניסה להוכיח את אמיתותן ולא טען כי יש בהן ממש. הנתבע פרסם לשון הרע על התובעת ויפצה אותה בסך של 50,000 ש"ח. 

אין מקום לחייב את הנתבע בפרסום התנצלות או תיקון שכן הלכה היא כי אין משמעות להתנצלות אלא אם היא כנה ומרצון חופשי, מה שאין כן במקרה דנן. אשר לפרסום "תיקון", הרי שבנסיבות העניין ובחלוף הזמן לא יהיה בכך כל תועלת לתובעת ומשפחתה אלא רק הדהוד עקיף של ההשמצה. הנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך 20,000 ש"ח.