התקבל ערעור המדינה על אי-הרשעתו של קטין שתיעד יחסי מין שקיים והפיץ את הסרטון (פסק-דין, מחוזי ב"ש, השופטים יפה-כ"ץ, שלו ולוין):

העובדות: ערעור על גזר-דינו של ביהמ"ש לנוער באילת [ת"פ 16806-05-17]. המשיב הועמד לדין בבימ"ש השלום לנוער באילת בגין ביצוע עבירות מין בדרך של תיעוד יחסי מין שקיים עם המתלוננת (קטינה אף היא) ללא ידיעתה, והפצת הסרטון באינטרנט. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום (המתוקן) במסגרת הסדר טיעון ונקבע כי עבר עבירה של הטרדה מינית והתנכלות (סעיף 3(א)(5א) יחד עם 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות) ועבירה של פגיעה בפרטיות (סעיף 2(3) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות).

ביהמ"ש קמא נמנע מהרשעת המשיב והוא נדון לשירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, פיצוי בסך 10,000 ש"ח למתלוננת וחתימה על התחייבות בסך 7,000 ש"ח. ערעור המדינה הוגש על אי-הרשעת המשיב. המעררת עתרה להרשיע את המשיב אך אינה מבקשת להטיל עליו עונשים נוספים.

נפסק: אי-הרשעת המשיב יעביר מסר שגוי ומוטעה של זניחת המתלוננת והשלכות המעשים עליה, תוך הדגשת קטינותו של המשיב; יפגע באמון הציבור במערכות האכיפה והמשפט; יפגע במתלוננות פוטנציאליות וירתיע אותן מלעשות את המעשה הנבון והנכון – לסמוך על רשויות המדינה שיגנו עליהן; ולא ירתיע קטינים אחרים מלפגוע כשם שפגע המשיב שבפנינו.

לאור חומרת המעשים; חומרת הפגיעה במתלוננת; הצורך להילחם בתופעה הנלוזה של הפצת סרטונים מבזים ברשת האינטרנט; הספק בדבר נטילת האחריות של המשיב על מעשיו, ובשל כך גם המשקל המופרז שניתן בבימה"ש קמא להליך שעבר המשיב, יש לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב בעבירות שנקבע כי ביצע. העונשים שנקבעו יוותרו על כנם.