לא ניתן להטיל על ספקית תקשורת אחריות ללשון הרע בגין פרסומים שנעשו בשירות משלוח הודעות שהיא מספקת (החלטה, שלום רחובות, השופטת אפרת פינק):
העובדות: בקשת הנתבעים לסילוק על הסף. המבקשת 1 היא חברת סלולר ואינטרנט, בעלת רישיון למתן שירותי תקשורת. המבקש 2 הוא מנכ"ל החברה ומשמש בה כדירקטור. המשיב 1 הוא עו"ד במקצועו, חבר מועצת העיר רחובות. המשיבה 2 היא רשימת "רחובותי", שהתמודדה בבחירות למועצת העיר בשנת 2018.
בתביעה, שהוגשה בעילה נזיקית ובעילת לשון הרע, טענו התובעים כי שעות ספורות קודם לסגירת הקלפיות פרסמו הנתבעים, במסרון שהופץ לתושבי העיר (וכביכול שוגר מהטלפון של המשיב 1), מידע שגוי ולפיו הרשימה פרשה מהבחירות וחברה למפלגה המתחרה. הנתבעים טענו כי לא שלחו את ההודעות וכי כל מטרת התביעה היא להפעיל לחץ על מנת לחשוף את פרטי הלקוח ששלח אותן, בניגוד להלכת רמי מור. הנתבעים הוסיפו כי הם מספקים שירות משלוח הודעות באמצעות מערכת חכמה וכי אין להם שליטה בשימוש שעושה הלקוח במערכת זו.
נפסק: השאלה של הטלת אחריות על ספקית תקשורת, ובכלל זה על ספקית משלוח הודעות - לפי חוק איסור לשון הרע או לפי פקודת הנזיקין - בגין שירות משלוח הודעות, היא שאלת כבדת משקל וישנם שיקולי מדיניות לכאן ולכאן. ההכרה בעילה לפי חוק איסור לשון הרע נגד המפרסם באמצעי תקשורת מודרניים אין משמעותה כי אמצעי התקשורת עצמם הם אחראים לפרסום המעוול. הפסיקה נחלקה בשאלת אחריותם לפי חוק איסור לשון הרע של אמצעי תקשורת מודרניים, כגון אתרים, פייסבוק, ספקי תקשורת ועוד. העמדה הרווחת היא כי אין להטיל על אותם אמצעי תקשורת אחריות בגין פרסומים מעוולים לפי חוק איסור לשון הרע.
יש להעדיף את הגישה שלפיה אין להטיל אחריות על אמצעי תקשורת מודרניים, כדוגמת אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות וספקי תקשורת, בגין פרסום לשון הרע, אלא אם מי מטעם אמצעי התקשורת עונה לגדר "המפרסם". לא ניתן לצפות מכל אמצעי תקשורת לנטר בזמן אמת את כל המידע העובר דרכם. המדובר, פעמים רבות, בהיקפי מידע עצומים שהמשתמשים עצמם מנסחים ושולחים.
לא ניתן לצפות מחברת תקשורת כי תהא אחראית לתוכן המועבר באמצעותה, בעיקר מטעמים של שמירה על פרטיות המשתמשים. לא יעלה על הדעת לחייב את חברות הטלפון הסלולרי בגין שיחות טלפון בהן נאמרו דברי לשון הרע או בגין הודעות טקסט בהן נשלחו דברי לשון הרע. לפיכך, לא ניתן להטיל על המבקשת, ספקית תקשורת, אחריות לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים שנעשו במסגרת שירות משלוח הודעות שהיא מספקת. ממילא, גם מנהלה אינו אחראי. על התובעים להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל את העילות הנזיקיות בלבד.