ת"א 44048-04-18 לוין נ' טייקאייר ישראל בע"מ ואח'

חברה המשווקת סיגריות אלקטרוניות תפצה רופא המתמחה בבריאות הציבור ב-100,000 ש"ח, לאחר שהשמיצה אותו בעמוד הפייסבוק של החברה (פסק-דין, שלום פ"ת, השופטת מירב כפיר):

העובדות: התובע, רופא המתמחה בבריאות הציבור, הגיש תביעת לשון הרע נגד חברה המשווקת סיגריות אלקטרוניות ובעלי מניותיה, בשל פוסטים שפרסמו בעמוד הפייסבוק של החברה, שייחסו לתובע, בין היתר, כינויים של "שקרן" ו"מושחת". הפוסטים נכתבו לאחר שהתובע הופיע בתוכניות טלוויזיה והביעה את עמדתו לפיה הסיגריה האלקטרונית מזיקה לבריאות וכי יש להטיל עליה מיסוי.

נפסק: אין מחלוקת לעניין עצם הפרסומים, אלא בשאלה האם הפרסומים עולים כדי לשון הרע וככל שאכן כך, האם עומדות לנתבעים הגנות החוק. הנתבעים ייחסו לתובע כינויים של "שקרן", "מושחת" וכן ייחסו לו לקיחת שוחד וביצוע מעשים ממניעים זרים. לשיטתם התובע יוצא כנגד השימוש בסיגריות האלקטרוניות רק בשל בצע כסף וללא כל בסיס מדעי.

קריאת הפוסטים כמכלול אינה מלמדת רק על מחלוקת מדעית בין הצדדים, אלא מעבר לכך. מדובר בשימוש מתלהם במילים פוגעניות ומזלזלות תוך ייחוס מעשים אסורים שכלל לא הוכחו. קיום מחלוקת מדעית בין הצדדים, ככל שתהיה, אינה נותנת לגיטימציה לבטא מילים כמו "שקרן" ו"מושחת" בפוסט בעל תפוצה רחבה כלפי התובע, המחזיק בדעה מדעית שונה מזו של הנתבעים ואף בתוקף תפקידו חקר את הנושא.

שימוש במילים "מושחת" ו"שקרן" והזלזול בתובע כפי שעולה מקריאת הפוסטים, תוך ייחוס לתובע מעשים בעלי אופי פלילי מהווים לשון הרע ויש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע, לבזותו להשפילו ולפגוע במשרתו. ייחוס מעשים אלו אינו מהווה העברת ביקורת לגיטימית ואינו חוסה תחת הזכות לחופש הביטוי. אין בעובדה כי הפוסטים כללו קישורים רבים ועובדות לעניין השימוש בסיגריה אלקטרונית, תוך הכפשת התובע, כדי לקבוע כי המילים נאמרו במסגרת ביקורת בלבד. הפרסומים בעמוד הפייסבוק מהווים "פרסום" לצורך סעיף 2 לחוק. לא עלה בידי הנתבעים להוכיח את הגנת אמת בפרסום ביחס לפרסומיהם. לנתבעים אף לא עומדת הגנת תום הלב. 

הוכח כי נתבע 3, הבעלים של החברה, היה מודע לפרסומים והיה מקושר לאתר החברה ויכל להסיר את הפרסומים או לבקש שיסירו אותם ואולם הוא לא פעל כך. כן הוא העיד כי קיבל את מכתבי ההתראה וכן את כתב התביעה, כך שבנסיבות אלו יש לראות בנתבע 3 כאחראי לאמצעי התקשורת ולהטיל עליו חבות אזרחית וזאת לפי סעיף 11 לחוק ואף מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין.

לעניין גובה הפיצוי יש לקחת בחשבון כי כי מדובר בפרסומים פוגעניים ומכפישים חוזרים ונשנים, בעלי תפוצה רחבה. אין מדובר בפרסומים שנכתבו ב"עידנא דריתחא" וללא שימת לב אלא נכתבו בישוב הדעת תוך מחשבה. נתבע 2 אף אישור כי שיתף את הפוסטים כדי להגדיל את תפוצתם. יש אף לקחת בחשבון את תפוצתם הרחבה של הפרסומים. הנתבעים יפצו את התובע ב-100,000 ש"ח וכן יישאו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.