ת"א 63599-05-18 רויזמן נ' כשדי ואח'

אולי יעניין אותך גם

בעוד התובעת רשאית לראות בתמונה כסמל לקשר ואהבה שבין האדם לבעל החיים, הנתבעת 1 זכאית לאחוז בדעה שתמונה זו מסמלת את הניצול של האדם את בעל החיים (פסק-דין, שלום ת"א, השופט יאיר דלוגין):

העובדות: תביעת לשון הרע שעניינה בתגובות שפרסמו הנתבעות בדף הפייסבוק העסקי של התובעת. לתובעת עסק של צילום בע"ח. הנתבעת 1 מעידה על עצמה שהיא שוחרת זכויות בע"ח וטבעונית מטעמי מוסר. הנתבעת 2 מעידה על עצמה כפעילה חברתית ופעילה למען זכויות בע"ח. שתי הנתבעות חברות בקבוצת הפייסבוק "טבעונות ישראל".

התובעת פרסמה בדף הפייסבוק שלה תמונה ובה נראה סוס שעליו רוכבת בחורה. הנתבעת 1 שיתפה את הפוסט בקבוצת "טבעונות ישראל" וכן כתבה תגובה לפיה היא רואה בתמונה, שנועדה לתעד את הקשר בין האדם לבעלי חיים (כך בלשון התובעת), כניצול, רודנות, שליטה וכוח. הנתבעת 2 כתבה בתגובה לפוסט כי "גם ההם בגרמניה, הנציחו את האהבה שלהם "לבעלי חיים"... בדיוק כמו שאת עושה כאן".

נפסק: יש לדחות את התביעות נגד הנתבעת 1. הפרסום הוא בגדר הבעת דעה ולא בגדר הטחת עובדות כאלה ואחרות כלפי התובעת. מדובר בהבעת דעה לגיטימית, שכן ברור הדבר שבעוד התובעת רשאית לראות בתמונה כסמל לקשר ואהבה שבין האדם לבע"ח, הרי שהנתבעת 1 זכאית לאחוז בדעה שתמונה זו מסמלת את הניצול של האדם את בעל החיים. מדובר בוויכוח לגיטימי.

על רקע תוכנו של הפרסום, כמו גם הדעות שבהן מחזיקה הנתבעת 1 (טבעונית מטעמי מוסר ושוחרת זכויות בע"ח), ביהמ"ש שוכנע כי הפרסום נעשה בתום לב, שכן הוכח שהפרסום זוכה להגנת סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע, אשר קובע כי תהא זו הגנה טובה אם הפרסום היה "... ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אומנותית או אחרת שהנפגע פרסם או הציג ברבים...". חזקה זו לא נסתרה. יש לדחות את עילת התביעה שעניינה שקר מפגיע. לא מדובר בהטחת עובדה אלא בהבעת דעה. אין לראות בכך שאדם פלוני מדרבן אנשים אחרים להביע דעה לגיטימית כתגובה לפרסומי התובעת, משום מעשה אסור. התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

המצב שונה לגבי הנתבעת 2 שהפרסום שביצעה עונה להגדרת "לשון הרע" בחוק. ישנה כאן לכל הפחות השוואה מרומזת בין התובעת ולבין הנאצים. לא ניתן להבין את שרבוב גרמניה הנאצית לפוסט שלא עוסק בכלל בסוגיה זו, אלא כניסיון של הנתבעת 2 לפגוע בתובעת, גם אם הדבר נעשה, אולי, ללא מחשבה מוקדמת. לא עומדת לנתבעת 2 הגנה כלשהי ביחס לפרסום. הנתבעת 2 תפצה את התובעת ב-10,000 ש"ח.