ת"ק 70087-12-18 ספיר נ' א.י. ים-כנרת יזמות נדל"ן בע"מ

אין להוציא מכלל אפשרות כי התובע משאיר את פרטיו אצל מפרסמים שונים כדי לבחון אם הם עומדים בהוראות חוק הספאם (פסק-דין, תביעות קטנות חדרה, הרשמת טלי מירום):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 3 מסרונים והודעת דוא"ל פרסומית, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי המסרים כללו פרסומת לפרויקט בניה וכי לכולם השיב בהודעת סירוב. הנתבעת טענה כי התובע מסר את הפרטים בעצמו, עת התעניין בפרויקט, בעת שמסר את פרטיו בדף נחיתה ואישר את משלוח הפרסומים.

נפסק: יש לקבל את טענת הנתבעת באשר למסירת פרטי התובע ובכלל זה הסכמתו לקבלת מידע שיווקי. לפיכך, אין התובע זכאי לפיצוי בגין משלוח המסרון הראשון, שנשלח בעקבות הסכמתו. שונים הדברים ביחס לשני המסרונים האחרים, שנשלחו לאחר הודעת הסירוב של התובע למסרון הראשון. המסרון השלישי נשלח לאחר שנשלחו שתי הודעות סירוב, מבלי שהנתבעת הציגה הסכמה למשלוח. הודעת הדוא"ל נשלחה לאחר משלוח שלוש הודעות סירוב.

שלושת המסרונים אינם כוללים הצגה ברורה ומפורשת של שם המפרסם, כנדרש בחוק והודעת הדוא"ל אינה כוללת את המילה "פרסומת" ואף לא הצגה מפורשת של שם המפרסם, כתובתו והדרכים ליצירת קשר איתו. לפיכך, מקובלת טענת התובע כי התקשה לאתר את הגוף העומד מאחורי משלוח ההודעות ואף הגיש תביעה נגד גוף אחר, בעל שם דומה. אין להוציא מכלל אפשרות כי התובע נוהג להשאיר את פרטיו אצל גופים שונים, לא מתוך עניין אמיתי במרכולתם, אלא מתוך מטרה להעמיד במבחן את המידה בה הם מקיימים את הוראות החוק. בפועל אכן מרבה התובע להגיש תביעות בגין הפרת החוק. באיזון השיקולים נפסק כי הנתבעת תפצה את התובע ב-500 ש"ח עבור כל הודעה שנשלחה בניגוד לחוק - סה"כ 1,500 ש"ח - בתוספת הוצאות בסך 400 ש"ח.