ת"א 68160-05-19 פי.אס.די.אס יזמות בע"מ ואח' נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ

אישור בכתב מיצרן לשווק ולהפיץ את מוצריו כולל הרשאה מכללא לתרגם את הוראות היצרן (פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט גדעון גינת):

העובדות: התובעת 1 עוסקת בייבוא וממכר מגוון מוצרים, לרבות מחשבים. התובעת 2 מפעילה אתר סחר-אלקטרוני ומפרסמת בו גם את מוצרי התובעת 1. לצורך הפרסום באתר, תרגמו התובעות את הוראות היצרן של המוצרים. הנתבעת מפעילה אתרי סחר אלקטרוני לרכישת מוצרים של "מחסני חשמל" ו"שקם אלקטריק", הכוללים גם מוצרים שנרכשו מהתובעת 1.

התובעות טענו כי הן בעלות זכות היוצרים בתרגומים שבאתר התובעת (יצירות נגזרות לפי סעיף 16 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007). לטענתן, הנתבעת העתיקה לאתריה תכנים מאתר התובעת ללא אישור. עוד נטען כי אין מדובר בהעתקה גרידא, אלא בהפניות אוטומטיות מאתר התובעת לאתרי הנתבעת, באופן היוצר עומס על שרתי האינטרנט של התובעת, תוך ניצול התשתיות ומבלי לשאת בעלויות הפעלתן, תוך פגיעה בקידום האתרים. הנתבעת טענה כי מרבית המידע שהועתק הוא עובדות ונתונים וכי מקובל בשוק החשמל להשתמש במידע של היבואן כדי למנוע הטעית לקוחות.

נפסק: יש לדחות את טענת הנתבעת כי אין לתובעות זכות יוצרים בתכני אתר התובעת. גם ספרות מסחרית ופרסומת עשויים להיחשב כ"יצירה ספרותית" לפי החוק. לחלופין, ניתן להגדיר את אתר התובעת כמאגר מידע או נתונים (לפי סעיף 5(4) לחוק). גם אם נראה באתר התובעת כמאגר מידע או נתונים, הרי האופן הקונקרטי בו מוצגים המידע או הנתונים מוגן בחוק.

התובעות הן בעלות זכות היוצרים בתרגומים שכן לא נסתרה הצהרתן על כך. זכות היוצרים המוקנית לתובעת 1 נלמדת גם מהעובדה כי קיבלה אישור בכתב מהיצרנים לשווק את מוצריהם. אישור כזה כולל הרשאה מכללא לתרגם את 'הוראות היצרן'. התרגומים הם יצירה נגזרת שנוצרה באישור היצרנים. מדובר ביצירה מקורית העומדת ברשות עצמה. גם אם התובעות השתמשו לצורך התרגום במידע שנלקח מיצרני המוצר או מגורמים אחרים, איך בכך להעלות או להוריד. גם תנאי המקוריות מתקיים ביחס ליצירות. 

לפי סעיף 11 לחוק, העתקת תכניו של אתר תיחשב "העתקה", כאשר במקרה זה אין מדובר בהעתקה במובנה הרווח אלא בהפניה אוטומטית לאתר התובעת. הדעת נותנת כי אין הבדל עקרוני בין העתקת יצירה 'כמות שהיא' לבין העתקתה באמצעות קישור ממוחשב, גם אם אין מדובר בהפניה לאתר עצמו אלא לתכניו. אתרי הנתבעת כוללים 'חלק מהותי' מאתר התובעת. הם מכילים תוכן מילולי זהה לזה באתר התובעת וכן צילומים זהים לאלו המוצגים בו. עצם ההעתקה לא הוכחש על ידי הנתבעת. באירועי ההעתקה הללו, לרבות בדרך ההפניה בה נעשו, העתיקה הנתבעת חלקים מהותיים מאתר התובעת.

כל דף מהדפים שהועתקו הוקדש למוצר אחר. בכל אחד מהם הושקע מאמץ הניצב בפני עצמו, ללא תלות בדפים אחרים המצויים באתר התובעת. ספק אם מדובר ב'מסכת אחת' של מעשי הפרה, שכן בכל הפנייה מאתרי הנתבעת לאתר התובעת נוצר אקט מפר עצמאי. עם זאת, ראוי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק תוך התחשבות בכלל נסיבות העניין, ללא חישוב מדויק של מספר ההפרות הנטענות, כאשר נלקחת בחשבון העובדה שההעתקה נעשתה בדרך של הפנייה נסתרת לאתר התובעת.

יש לדחות את טענת התובעות להפרת זכותן המוסרית, שכן התובעות הן חברות ולא קנויה להן זכות מוסרית. זכות שמקורה בהכרה שיצירה משקפת את אישיותו של היוצר, אינה מתיישבת עם אופיו וטבעו של גוף שהוא חבר בני אדם. יש לדחות גם את הטענה לקיומה של עוולת גניבת העין, שכן לא נעשה כל מעשה שיש בו לגרום להטעיית צרכנים. יש אף לדחות את הטענה לעשיית עושר - כאשר תביעה מתייחסת למערכת דינים ספציפית והתנאים המהותיים הקבועים באותה מערכת דינים מובילים לדחיית התביעה מכוחן, נטיית הפסיקה היא לשלול, ככלל, את קיומה של עילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

התובעות לא הרימו את נטל הראיה בעניין העומס שנגרם, לטענתן, על שרתי האינטרנט של התובעת 2 בשל ההפניות מאתרי הנתבעת. יש להתחשב בכך כי הנתבעת יצרה את ההפניות לאתר התובעת בכוונת מכוון. הנתבעת תפסיק כל שימוש בתכני התובעות ותשלם להן פיצוי בסך 40,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ש"ח.